
אזרחי ישראל התעוררו הבוקר לשחר נטול ביטחון. ארבעה חודשים מספר לנו מר ביטחון שהוא האיש היחיד בזירה שמסוגל להבטיח ביטחון לאזרחי ישראל - אך הביטחון ממנו והלאה.
ירי הרקטות לשרון הוא הפיגוע הגדול ביותר לקמפיין של נתניהו. שבועיים לפני הבחירות עלה באש הקלף המנצח של נתניהו. את האיום האיראני תושב משמרת בשרון אינו חווה. את ההסלמה הסורית בגולן רובם אינם מרגישים. את האיום העזתי הוא חווה במלא העוצמה. את אימת הטרור ביו"ש הוא מרגיש יום יום שעה שעה. ואת האיומים הקריטיים הללו נתניהו לא מצליח למגר.
זה היה אמור להיות השבוע הקסום של נתניהו לקראת רגע ההכרעה מול הקלפיות: הכרזה של נשיא ארה"ב על ההכרה בריבונותה של ישראל ברמת הגולן; נאום ססגוני ומנצח בזירה האהובה עליו – כנס אייפא"ק; תמונות מחויכות עם סנטורים ובכירי הקהילה היהודית בארה"ב. כך נראה מנהיג, כך נראים בוחריו. העזתיים שבשו לו את התוכניות.
מדיניות ההכלה של נתניהו קרסה. פתאום כל המפלגות מימין ומשמאל מאגפות אותו מימין ותוקפים אותו על כישלון המדיניות הביטחונית. הם מאשימים אותו במדיניות של תגובתיות, במדיניות של הכלה לא ברורה. למרבה הצער הם צודקים. נתניהו ישאל אותנו מה האלטרנטיבה? ובכן, כל אלטרנטיבה שהיא אינה המצב הנוכחי – עדיפה. הגיע הזמן לסובב את ההגה.
בוחרי הימין מאוכזבים הבוקר והם עשויים להעניק לכך ביטוי בקלפי. נתניהו עלול לאבד את הבחירות לא בגלל הזיקה בין מניותיו לצוללות אלא בין היעדר הזיקה בינו לביטחון. הוא לא פגע בביטחון ישראל, הוא פשוט לא היה שם בדקות הנדרשות. תוך כדי כתיבת המאמר מתקבלים דיווחים המיוחסים לבכירי חמאס לפיהם הוא שוב טוען כי "מדובר בטעות". אבל אזרחי ישראל לא צפויים לטעות פעמיים.
נתניהו מבין את עוצמת הפיגוע הפוליטי והוא הודיע כי הוא חותך את ביקורו בארצות הברית. בימים הקרובים נתניהו יאלץ לספק לבוחרי הימין תמונת ניצחון. אולי בדמות חזרה גנרלית למדיניות החיסולים, אולי בדמות מבצע צבאי מצומצם בעזה שישיב את ההרתעה הישראלית. השאלה האם לא מאוחר מדי. האם נתניהו לא איבד את המומנטום שלו.
יחסי הגושים לפי שעה אינם ברורים. לגודל האירוניה, איש הקנאביס משה פייגלין מחזיק כרגע בשאלת זהותו של מר הביטחון הבא של מדינת ישראל. הפיגוע הרקטי הבוקר בשרון עשוי לערבב את יחסי הכוחות ולפתוח מחדש את המשחק הפוליטי: האם מאוכזבי נתניהו יישארו בגוש ויחזקו את 'הימין החדש' של בנט ושקד או שמא הם יתפתו להצהרות הפומפוזיות של ראשי 'כחול-לבן' ומפלגת העבודה. בעוד שבועיים נדע את התשובה.