אמירה ידועה גורסת שככל שחייו של אומן מסוים מורכבים, מפותלים וטעונים, כך היצירה שלו מלאה ועשירה יותר.
אני לא מתיימר לדעת מה בדיוק קורה בחייו של דניאל זמיר, אבל מקריאת ראיונות שונים איתו, שבהם השתקפו בין השאר בלבול וחוסר רצון להניף דגלים, כולל הורדת הכיפה לעיתים, נראה שהוא עבר ועובר תקופה מורכבת של שינויים, התלבטויות ו"תשובה על תשובה". קצת חבל לי לראות שלפעמים זה הולך רחוק מדי עם אמירות בועטות וקיצוניות, אבל אם נניח את זה בצד לרגע – ביצירה שלו זה לא פגע. להפך.
בשורה התחתונה, 'אליי', הדיסק החדש בהוצאת נענע-דיסק, הוא אלבומו הטוב ביותר של דניאל זמיר. ולא שמדובר רק באלבום טוב, מדובר ביצירה מצטיינת. מזמן לא הגיע אליי דיסק שכולו בנוי משירים טובים אחד אחד. אין כאן טיט שנועד לסתום חורים, אין כאן שירים בלי אמירה. יש תוכן, יש אמירות, ועוד אילו אמירות. יותר מהכול, יש כאן גילוי של דניאל זמיר חדש. לא רק סקסופוניסט מחונן שיצר חברויות מוזיקליות עם חצי מהתעשייה ומדי פעם מקליט שירים "רגילים", אלא כבר יוצר וזמר בפני עצמו, וגם בלי קשר לסקסופון, שכבודו במקומו מונח.
עד היום אלבומיו של זמיר התחלקו לכמה סוגים. היו שהגיעו לחלוטין מתוך עולם הג'אז, היו כאלה עם שיר אחד לרפואה, והיו גם אלבומים עם כמה שירים מצוינים ('נחמה ועידוד', למשל, בלט לטובה במספר השירים ובאיכותם), אבל כולם נעו בתוך הספקטרום הג'אזי. וכצרכן מוזיקה שאינו חובב גדול של ג'אז, עד היום דגמתי את השירים ה"אמיתיים" מתוך האלבומים המלאים, ופחות נמשכתי לשאר.
'אליי', אם כן, הוא האלבום הראשון של דניאל זמיר שמורכב כולו משירים של ממש, כשהפעם הם גם אישיים מתמיד. אומנם ברור שרוח הג'אז מרחפת על פני המים, אבל לא הרבה מעבר לכך. מדובר בשירים מופקים למשעי, בהגשה שהשתבחה עם השנים ובמשהו חדש שלמעשה התגלה כאן במלוא הכוח. לא שיר פה ושיר שם, אלא אלבום שלם ומפתיע. יצירה שלמה בעידן הסינגלים.
זמיר שר כאן על ילדיו בשיר מרגש, חכם ונוגע ("בלדה לבנים"), שיר מקסים שכתב כמכתב לעצמו ("דניאל"), אפילו נגיעה פוליטית חמוצה-מתוקה-בועטת ("ליברמן". כן, מה ששמעתם), וישנו גם השיר הכי יפה כנראה שכתב דניאל מעודו – שיר הנושא "אליי". בלדה מלטפת, סוחפת ועוצמתית, שמסיימת את האלבום ומשאירה את הטעם הכי טוב שיכול להישאר מהאלבום המפתיע ואיכותי הזה. היום כבר לא משתלם להוציא דיסקים, כך אומרים זקנים סינים חכמים. אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל. הרי לכם דוגמה קלאסית.