הכול התחיל במבצע השנתי לחלוקת ממתקי פורים. כל שנה, אחרי שהחג נגמר ואחרי שסיימנו להעביר משלוחי מנות ומעדנים מבית לבית, אנחנו עורמים ערימה יפה של ממתקים, חטיפים ועוגות לארגז גדול. אימא לא רוצה שיישאר חמץ בבית. ברגע שנגמרת סעודת פורים, היא עוברת איזה שינוי פנימי והופכת לחולת ניקיון פסח. ייקח עוד חודש לפחות עד שזה יעבור לה...
זו הסיבה שגרמה לנו למנהג השנתי של המבצע המתוק. אנחנו לוקחים את הארגז המלא בכל טוב ויוצאים לחלק אותו לנזקקים. שנה אחת חילקנו את עודפי המשלוחים במחלקת הילדים בבית החולים. אני זוכר איך הפנים הנפולות של הורים שחיכו שעות בתור נמלאו אור כשנתנו לילד שלהם במבה. שנה אחרת נסענו בין עמדות צבאיות וחילקנו לחיילים, ובשנה הראשונה שבה התחלנו את המנהג עברנו במדרחוב וחילקנו לכל מבקשי הצדקה משהו שימתיק להם את היום.
השנה, אחרי שפורים נגמר והארגז התמלא בכל טוב, התחלנו לחשוב איפה נחלק את השלל. התברר שדווקא בשנה הזאת אנחנו בבעיה. לא מצאנו זמן שבו נוכל לצאת כולנו יחד למבצע חלוקה. אסף חזר לצבא מיד במוצאי שבת. לגילי הייתה בגרות ראשונה ביום שני, היא למדה אליה כמעט בלי הפסקה, ומיד אחריה הכיתה שלה יצאה למסע ישראלי. רחל כל השבוע התכוננה למופע של חוג הבלט שלה וכמעט לא נראתה בבית, ורואי קטן, הוא לא יוכל לעזור לי בחלוקה אלא יהיה בעיקר נטל.
החלטנו לחלק את הממתקים והחטיפים לקופסאות קטנות יותר. כל אחד מאיתנו ייקח איתו קופסה למשך השבוע ויחליט למי הוא מחלק, ובסוף השבוע, בסעודת שבת, נספר על המבצעים השונים שעשינו.
אחרי המון מחשבות, גיבשתי תוכנית למבצע האישי שלי, וחשבתי שהתוכנית שהגיתי גאונית. אחרי הלימודים, יש בבית הספר חוגים. יש לי חברים שחוזרים הביתה בשעות מאוחרות מאוד, והם תמיד מסתובבים רעבים לקראת סוף היום. החלטתי להשאיר את הממתקים והחטיפים בקופסה בכיתה, למען החברים שלי, אבל היה נראה לי קצת עלוב להחשיב את החברים לנזקקים. לכן לכל ממתק ולכל חטיף צירפתי פתק. על הקופסה שהשארתי בכיתה כתבתי שכל אחד מוזמן להתכבד, בתנאי שיקיים את ההוראה הכתובה על הפתק. מי שלקח לעצמו את טבלת השוקולד, יכול היה לקרוא מראש שהמחיר של הממתק הוא ללכת לבקר קשיש בבית האבות שבהמשך הרחוב. מי שבחר את חבילת הביסלי ראה שיהיה עליו לעזור לחבר בשיעורי הבית.
בתחילת השבוע עקבתי בסקרנות אחרי ההתרוקנות האיטית של קופסת הממתקים. ראיתי ילד שלקח לעצמו חטיף, קרא את הפתק המצורף ובחר להחזיר אותו לארגז ולקחת משהו אחר. כנראה שידע שלא יצליח לעמוד במשימה. בהמשך השבוע התחילו לזרום הסיפורים. חברים סיפרו לי על המשימות שמילאו. היו כאלה שהרעיון מצא חן בעיניהם והם הוסיפו חטיפים וממתקים ממשלוחי המנות שלהם, ואליהם צירפו פתקים דומים לשלי. מתברר שבעקבות המבצע המתוק שעשיתי נערכו שלושה ביקורים במחלקת הילדים בבית החולים, שישה חברים עזרו לתלמידים אחרים בשיעורי הבית, ארבעה קשישים זכו לביקור (ולאחד מהם גם עזרו בסחיבת הקניות מהמכולת) וחבר אחד חילק מטריות במחסום הצבאי שליד היישוב ביום של הגשם (הוא החליט על דעת עצמו את עניין המטריות. המשימה שקיבל הייתה לבקר חיילים). אולי קרו עוד דברים שלא שמעתי עליהם.
עוד מעט נתקבץ כולנו לסעודת השבת. מעניין מה עשו האחים שלי במבצעים המתוקים שלהם.