כשאורי אורבך ז"ל הגה את הסלוגן "העם עם הגולן" בימי יצחק רבין בראשות הממשלה בישראל וביל קלינטון בנשיאות ארה"ב, נראה שהוא לא חלם שהמאבק נגד הנסיגה מהגולן יהפוך להכרה אמריקנית בסיפוח הישראלי כעבור חצי יובל שנים.
חגיגות ההכרה האמריקנית לא הגיעו לראש הכותרות בשל המצב הביטחוני, אך העולם הערבי התייחס אל ההכרה בשלל קריקטורות הנה טעימה מחלקן.
מתנה לא חוקית
זו הכותרת של עִמָאד חַגָ'אג' הירדני בעיתון המקומי 'המחר'. בקריקטורה אנו רואים את ראש הממשלה הישראלי נתניהו מחזיק בשק עם דגל ישראל בו כבר יש את כיפת הסלע עליה כתוב 'ירושלים' (אלקודס בערבית).
אל שק זה מצרף הנשיא האמריקני דונלד טראמפ את 'הגולן'. מטבע הלשון 'מי שאינו הבעלים למי שאינו זכאי' שמציין כי הגולן מעולם לא היתה של ארה"ב או של ישראל, התייחס במקור להצהרת בלפור של 1917. אז הבריטים העניקו בית לאומי לעם היהודי שעל פי הערבים בית זה לא שייך לא לבריטים ולא ליהודים.
"הגולן בעט ועזה בטיל"
הקריקטוריסט אֻסַאמַה חַגַ'אג' (אח של עִמַאד) משווה בעיתון הקטרי 'אל-ראיה אל-קטריה' בין ההחלטה של טראמפ להכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן והתגובה הישראלית על הירי מרצועת עזה למושב משמרת שבשרון.
כותרת הצד הימיני היא 'הגולן', שם רואים יד עליה כתוב 'טראמפ' שחותם על ריבונות ישראל ברמת הגולן. בצד שמאל הכותרת היא 'עזה' ועל היד כתוב 'נתניהו' כותב בעזרת טיל, כלומר מפציץ את עזה.
'התמנון הציוני'
הקריקטורה של עַבְּדַאללה אלסֻבֵּיעִי הקטרי ב'אל-ראיה אל-קטריה' המקומי חוזרת אל המוטיבים האנטישמיים על השתלטות היהודים על העולם. ההקשר הוא כמובן אקטואלי - התמנון עם שיער הצידה שנראה כמו כיפה הוא ראש הממשלה נתניהו.
נתניהו מחזיק גם את כיפת הסלע, שמסמלת היום את הר הבית וירושלים כולה. נתניהו מחזיק בחלקו העליון את 'הגולן' שטראמפ הכיר בו לאחרונה כאזור ישראלי. ראש הממשלה הישראלי גם מפציץ את רצועת עזה, שזה עתה מציינת שנה ל'צעדות השיבה'.
את רעיון התמנון ששולח את זרועותיו לכל המזרח התיכון זכתה בשנים האחרונות דווקא הרפובליקה האסלאמית של איראן, כך שהבחירה הקטרית בישראל כתמנון היא מעניינת, נעקוב האם יש פה שינוי או מעידה זמנית.
נראה כי המאבק בתוך העולם הסוני בין ציר מסיב"א (מצרים, סעודיה, ירדן, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות) לציר האח"סי - תורכיה וקטר התומכות באחים המוסלמים ובחמא"ס, מראה אותותיו בביקורת על מדינות שמקיימות נורמליזציה עם מדינת ישראל, מי מעל השולחן ומי מתחתיו.
בחזרה לקריקטורה - שם אנחנו רואים שתי דמויות ערביות מתקרבות לנתניהו. השמאלי נראה כמֻחַמַּד בִּן סַלְמָאן, נסיך הכתר הסעודי שנחשב לאיש החזק בממלכה ומחזיק את אחת מזרועותיו של נתניהו כשעיניו על כיפת הסלע, על ירושלים. הימני נראה כנציג הסולטאנות העומאנית, שמנשק את רגליו של נתניהו שביקר בסולטאנות לפני מספר חודשים.
הקריקטוריסט מיכאיל צ'יפטצ'י התורכי מתייחס להכרת הנשיא האמריקני בריבונות הישראלית ברמת הגולן. בקריקטורה אפשר להבחין בנחש הגדול שהמייצג את מדינת ישראל שמנסה להתקדם אל סוריה, לבנון וירדן. האם המסר הוא שטראמפ המזיע עוצר את הפעילות הישראלית מחוץ לישראל בהכרה זו?
"בהצלחה עם הבחירות!"
כך אומר הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לחברו בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל בקריקטורה של קרלוס לטוף. לטוף הוא קריקטוריסט ברזילאי, הידוע בתמיכתו ב-BDS ובחוסר חיבתו למדינת ישראל, פרסם את הקריקטורה באתר האמריקאי השמאלני Mondoweiss בביקורת על המתנות הרבות מעניק טראמפ לנתניהו.
בקריקטורה אפשר לראות איך סרט המתנה נלקח מתוך הפסים האדומים של דגל ארה"ב וכי הגולן באותו צבע של סוריה, אך מעתה קשור עם סרט למדינת ישראל. כל זאת - כמתנת בחירות להצלחת בנימין נתניהו.
העולם הערבי יתכנס בתוניסיה בשבוע הבא ויתייחס לנושאים שהקריקטורות התייחסו – הכרה אמריקנית בסיפוח הגולן וכמובן ההסלמה ברצועת עזה. נושאים נוספים ואף חשובים יותר הם המצב בלוב ובתימן, והתערבויות איראניות באזור הערבי. כמובן תהיה התייחסות ערבית לתוכנית המאה המתקרבת של טראמפ.
מה שמעורר את השאלה האם טראמפ, כמו בלפור יביא מצד אחד גזר עם הצהרות פרו-ישראליות, אך לאחר מכן מקל עם עסקה קשה, כמו שהממלכה הבריטית עשתה עם חלוקת המזרח התיכון והבטחון לשריף חוסיין? נחכה ונראה.
____
נעם בנעט הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום המזרח התיכון והעולם הערבי, הכותב טור שבועי בנושאים אקטואליים נבחרים ובליווי קריקטורות עדכניות מהעולם הערבי תחת הכותרת 'חלון למזרח התיכון המתחדש'. אפשר לעקוב אחריו בטלגרם, בפייסבוק או באינסטגרם.