רצף הפיגועים הרצחניים של העת האחרונה מביא את חבר הכנסת אל"מ במיל' מוטי יוגב, חבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לחזור על קביעתו ולפיה הרש"פ לא יכולה להיות חלק מהפתרון המדיני אלא להיפך.
בראיון לכתב העת 'ריבונות מתייחס חבר הכנסת יוגב לתחושה הקיימת בחוגי הימין ודורשי הריבונות ולפיה על אף היות יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, מכחיש שואה, מעודד טרור ומסית את העולם נגדנו, עדיין מוטב לה לישראל לשמר את שלטונו ואת מנגנון הרשות בהיותו גוף שחוסך מממשלת ישראל ומצה"ל את הטיפול בענייניהם האזרחיים, החברתיים, הכלכליים והחינוכיים של ערביי יהודה ושומרון. ח"כ יוגב מכיר היטב את העמדות הללו ומשיב להן:
"על רשימת היתרונות לכאורה של קיום הרשות אפשר להוסיף גם את המלחמה שלהם בחמאס. צריך לומר שבגלל האינטרס שלה להילחם בחמאס הרשות מסייעת לשב"כ וצה"ל במלחמה מול האויב האכזר בהסגרה ובמעצר של מחבלים רוצחים, אבל כל זה בהיבט קצר מועד. הרש"פ מבינה שהיא זקוקה לכידוני צה"ל, אבל בתהליכי העומק ובבחינת הטווח הרחוק היא יוצרת תשתית של טרור נגד ישראל. זה קורה בכך שהרשות מחנכת את כל ילדיה להרוג ולהשמיד יהודים, היא משלמת כסף רב לרוצחים ובכך היא מבהירה מיהם אבירי הרש"פ, היא קוראת כיכרות ומוסדות על שמם. למעשה בפעולות כאלה ובפעולות אחרות היא מייצרת קו ייצור רציף של מחבלים לדורות הבאים. זו אבן הנגף הקשה יותר".
"הרש"פ היא השקעה לטווח קצר או לכל היותר בינוני, כפי שיצרו הסכמי אוסלו והשמאל. לטווח רחוק זו השקעה רעה מאוד, הן בהיבט של מסירה חלילה של שטחי יהודה ושומרון לשליטתם, והן בהיבט של ייצור הטרור. הסכמי אוסלו הם נזק קשה מאוד שאני מקווה שהוא עדיין הפיך, והפיכתו תדרוש מאיתנו קרבנות כואבים במשימות כמו איסוף כלי הנשק שנמסרו לידיהם ומוחזקים בהיתר, כ-7,000 עד 8,000 כלי נשק שמוחזקים ללא היתר וכלי הנשק מייצור עצמי. כל זה יביא לשפך דם".
המודעות המפוכחת הזו למחיר שישראל עשויה לשלם בדרך להחזרת שליטתה המלאה על השטח, אינה מרפה את ידיו של חבר הכנסת יוגב שמזכיר כי הדברים תלויים בשורשם ב"מלחמות ודעות", כהגדרתו. "מי שמעבר להיותו לאומי וימני הוא גם אדם מאמין, הרי שכל התודעה שלו מקבלת עוצמות גדולות בהרבה לגבי שייכות עם ישראל לארץ ישראל וארץ ישראל לעם ישראל. מתוך כך נובעים כוחות הנפש שלו להתמודד עם כל האתגרים הללו, ומתוך כך גם עמדותיו הצבאיות מקבלות תפנית ששורשה הוא האמונה".
ומה באשר ליום שאחרי יישום חזון הריבונות? האם אז לא תצטרך ישראל את מנגנון הרש"פ כמגשר בינה לבין האוכלוסייה הערבית ביהודה ושומרון? גם כאן קיימים לא מעט במחנה הימין הסבורים שבקונסטלציה כזו או אחרת, ואולי לאחר החלפת קודקודים כאלה ואחרים בהנהגת הרשות, ניתן יהיה לראות בה גורם חיובי. יוגב לא מקבל את הגישה הזו ומציב כיעד את קיומו של שלטון מוניציפאלי כזה או אחר לישובים הערביים באיו"ש, אבל בהחלט לא קיומה של רשות כדוגמת הרש"פ.
"היכולת להחיל ריבונות, מהלך שאני חותר אליו, מהים והירדן, ובעתיד גם למרחבים נוספים, תלויה בהסכמה לאומית. אי אפשר לקבל החלטות כאלה ללא הסכמה לאומית רחבה. זאת משום שנדרשים לשם כך גם צעדים שיש בהם סיכון של חיי אדם, אזרחים וחיילים. משום כך המחויבות שלנו היא לחזק את התודעה. כאשר שמונים או שבעים אחוזים מהעם יהיו בתודעת השייכות של ארץ ישראל ועם ישראל ניתן יהיה להתמודד עם אתגרי השליטה על הארץ".
חבר הכנסת יוגב מזכיר כי עד ימי אוסלו ידעה ישראל לשלוט בשטח, ובהתאם תצטרך להיות גם בעתיד שליטה ישראלית על השטח. מציאות כזו תוכל להתקיים במספר מתווים, "בין אם בצורה חמולתית, כפי שמציע ד"ר מוטי יוגב, בין אם בצורה של עבודה מול ראשי ערים, כפי שהיה בעבר, ובין אם בכל דרך אחרת באמצעות מינהל מקשר, אבל קצין המטה לענייני חינוך הוא זה שיהיה אחראי גם לחומרי הלימוד בבתי הספר. הם ילמדו שהם ערבים גאים החיים ביהודה ושומרון כשכנים של היהודים, הם יבינו שישראל היא הריבון ולא שמטרתם היא לרצוח יהודים. זה החזון ואליו צריך לחתור. כשיודעים מהו היעד ניתן לתכנן את הצעדים הנדרשים, כמו חיזוק ההתיישבות וחיזוק השליטה הביטחונית שלנו בשטח לצד עקירת התקווה שתהיה פה מדינה פלשתינית, שלא הייתה פה מעולם ולא תהיה פה מעולם".
ברוח דבריו על קידומם כבר כעת של צעדים בדרך לריבונות קובע חבר הכנסת יוגב כי גם בקדנציה הנוכחית ניתן לסכם ולקבוע שנעשו צעדים שכאלה. "חונכנו על בסיס התפיסה לפיה הגאולה מגיעה קמעא קמעא עד שהיא פורצת ובאה, ואכן נעשו צעדים משמעותיים. בשנות אובמה הייתה הקפאה מוחלטת וחילצנו רק בניה של מוסדות חינוך. לעומת זאת בתקופת טראמפ אנחנו מקדמים בכל מספר חודשים במועצת התכנון העליונה של המינהל האזרחי אלפי יחידות דיור משלב לשלב, ואכן בונים בכל הישובים ביהודה ושומרון ולא רק בגושים. אנחנו מחזקים תשתיות בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יהודה ושומרון. אז אמנם עדיין אין ריבונות אבל יש התקדמות, כפי שהנביאים ניבאו לנו".