כבר 26 שנים הוא נאבק למען זכויות האדם של ערביי יהודה שומרון ורצועת עזה.
המאבק הזה הוביל אותו להציג עמדות נחרצות וברורות נגד השחיתות ועידוד הטרור של הנהגת הרש"פ, ובעקבותיו מצא את עצמו נרדף על ידי מנגנוני הרש"פ שבתקופת שלטונו של יאסר ערפאת אף הושיבו אותו במעצר.
באסם עיד, תושב יריחו, פעיל זכויות אדם, מוצא את עצמו בשנים האחרונות על קו ישראל אירופה ארה"ב מרצה ומשתתף בכנסים ומוזמן לראיונות בכלי התקשורת המובילים בעולם, שם הוא מספר גם היום, על אף המחיר האישי הכבד ששילם, על מה שקורה באמת בתוככי הרש"פ במבט מבפנים. בראיון לכתב העת 'ריבונות' ניתח עיד את המציאות ומגיע למסקנה חד משמעית ולפיה תיקון הרש"פ הוא צעד שלא יוכל להתבצע, ומשום כך אין מנוס מפירוקה. השחיתות והסיאוב המרופד במאות מיליוני דולרים שמגיעים מהעולם כולו בולמים כל סיכוי ורצון בהנהגת הרשות להגיע לשינוי.
"בלתי אפשרי לתקן את הרשות. מאז 2011 אני עוקב אחרי האביב הערבי שהרס יותר מאשר תיקן. אנחנו רואים מה קורה היום בלוב במצרים בתוניסיה. הערבים עצמם מצטערים היום שקראו לאירועים האלה אביב", אומר עיד הקובע כי כל עוד לא תהיה מהפכה באיראן לא תהיה כזו גם ברמאללה ושכם.
"הכוונה של הרשות הפלשתינית בכך שהיא הגיעה ליהודה ושומרון הייתה להתעשר ולא לנהל את חיי התושבים. בגלל זה הרשות הפלשתינית נוטה היום יותר לשמור על המציאות הקיימת כסטטוס קוו כדי לצבור כוח וכסף מהקהילייה הבינלאומית, וכך במהלך 25 השנים שעברו מאז אוסלו הרש"פ יותר למדה איך לנהל את המאבק מאשר איך לפתור את המאבק".
עשרות מיליונים זרמו ואף לא דולר אחד הגיע לתושב כלשהו בעזה
בעיני עיד הנהגת הרש"פ אינה יותר מאשר מאפייה אלימה, כהגדרתו, כזו המתנהלת בזכות מאות מיליארדי הדולרים המוזרמים אליה מרחבי העולם. מול המאפייה ביהודה ושומרון ניצבת המאפייה המקבילה, המאפייה של חמאס ברצועת עזה. עבורו כל הניסיון לתאר את שני הגופים כשונים זה מזה במהותם הוא ניסיון עקר. "בחודשיים האחרונים הועברו כמעט 35 מיליון דולר לעזה ותראה לי עזתי אחד שקיבל דולר אחד... זה הלך לכיסים של המנהיגים כדי שיוכלו להמשיך ולקרוא להסתה ואלימות".
את הלך הרוח בקרב תושבי הרש"פ הוא מתאר כיאוש כללי. "הם מנהיגים אותנו לשום מקום. יש ייאוש אצל האנשים גם בעזה וגם בגדה, וכשאתה מתייאש אתה אומר בוא נחכה שאולי יבוא שינוי מאלוהים". כשהוא נשאל על הסיכוי שבמציאות שנוצרה מאז אוסלו יעדיפו ערביי יו"ש את שלטון ישראל הוא משיב בחיוב, אם כי מודע היטב לחשש ולפחד המשתק שמשליטה הנהגת הרש"פ עליהם.
"היו לאנשים חיים יותר בכבוד תחת השלטון הישראלי. הפועל הפלשתינאי מחפש חיים של כבוד וברש"פ הוא משתכר 300-400 דולר בחודש כשבישראל הוא מקבל מעל 2000 דולר, ואת זה הוא מחפש. אין לי צל של ספק שאנשים הרגישו שגשוג כלכלי מאז 67' ועד שנת 93', השנה של אוסלו, ומאז המצב רק מתדרדר". כדי לחדד את דבריו על הרצון הערבי בשלטון ישראלי הוא מספר על מפגש שקיים באחרונה עם גורם בכיר מאוד מקרב ערביי חברון. במפגש, הוא מספר, "הוא אמר לי שאם ישראל תכריז שמחר היא הולכת לעשות מפקד אוכלוסין בחברון כדי לאזרח את חברון, אתה יודע מה יקרה? בלילה שלפני כן כל ג'נין יסתננו לחברון".
עם זאת, בקול רם, הוא יודע, דברים ברוח זו לא ייאמרו בשלב זה: "הם אולי לא יגידו את זה כדי לא לפגוע במה שנקרא הלאומנות שלהם, אבל הם יגידו שהם רק רוצים כלכלה וכבוד ומכל השאר לא אכפת להם". להערכתו גם מעמד של תושבות ללא אזרחות יספק את הרוב המוחלט של תושבי יהודה ושומרון הערבים. "הם רואים את מה שקורה במזרח ירושלים. הם רואים שלמזרח ירושלמים יש זכויות בלי חובה להתגייס לצבא. הם מקבלים ביטוח לאומי ושוויון, אז מה ההבדל בין תושבות לאזרחות?".
את פירוקה של הרש"פ רואה באסם עיד כהכרח, אך הוא חושש שלישראל אין אינטרס מוגדר לפעול לפירוקה, ובהיעדר אינטרס ישראלי תוכל הנהגת הרש"פ לשמור על סטטוס-קוו שיאפשר לאנשיה את המשך ההתעשרות על גבם של תושביה. עם זאת הוא משוכנע שסיפוח השטח, כהגדרתו, הוא שיביא לסופו של הסכסוך.
את ביקורתו הישירה והנוקבת על התנהלות ההנהגה הערבית ביהודה שומרון וברצועת עזה מעלה באסם עיד ללא חשש בטריבונלים מקומיים ובינלאומיים. הוא מרצה מבוקש בכנסים שונים ברחבי העולם ובאקדמיה העולמית, הוא מוזמן לפאנלים טלוויזיוניים בהם הוא מתבטא באופן ברור וחד מול נציגי הרש"פ ושלוחיה. כשהוא נשאל אם הוא אינו חושש לחייו הוא מזכיר את מעצרו בשנות התשעים על ידי אנשי ערפאת. לטעמו אותו מעצר מהווה עבורו "תעודת ביטוח", זכן מאז המעצר ההוא עיני התקשורת פקוחה מעליו ומאידך מרחיקה מעליו את איומי מנגנוניה של הרשות. "אני חי היום ביריחו בלי פחד, ולפעמים אני מרגיש בטוח יותר ברמאללה מאשר בניו יורק".