אוצרות במקפיא-סיפור לילדים

"מה, נגמר הקורנפלקס?" שימי הביט לתוך הקופסה הריקה באכזבה, והניח אותה חזרה על המדף.

אסתי רמתי , כ"ח באדר ב תשע"ט

אוצרות במקפיא
אוצרות במקפיא
איור: עדי דוד

"אם כבר נגמר, אז תזרוק לפח", העירה לו תהילה, "אל תחזיר למקום!" אבל שימי היה עסוק בחיפוש אחר אוכל, ולא שם לב. הוא פתח את המקרר וסגר אותו שוב, פתח את כל הארונות, ובסוף התיישב עם חבילת עוגיות שמצא אי שם והתחיל לנשנש. "אין מה לאכול בבית הזה..." הוא אמר לתהילה בקול עגום, "אולי את יורדת למכולת לקנות משהו?"

אמא הייתה בטיול שנתי עם התלמידות שלה, אבא עבד עד מאוחר כהרגלו, ושימי היה רעב. שוב. הם אכלו את האוכל המבושל שאמא השאירה להם בצהריים, אבל זה לא עזר. מאז הבר מצווה שלו, שימי כמעט לא היה שבע.

"אין לי כוח ללכת למכולת. אתה יכול ללכת לבד", אמרה תהילה, ואז הביטה בשימי במבט מהורהר. "תגיד, מה אתה אומר - אם היה, נניח, מצור על הבית שלנו. לכמה זמן היה מספיק האוכל שיש לנו בבית?"

"מצור?!" נבהל שימי, "מאיפה הבאת את זה?"

"אז לא מצור, סתם שלג שמונע מאיתנו לצאת. לא משנה. זה הרי לא באמת נכון שאין בבית מה לאכול, כמו שאמרת. יש בארונות ובמקפיא כל מיני חומרי גלם, אפילו תבשילים שאמא הקפיאה. מעניין לכמה זמן זה היה מספיק... אתה יודע מה? אולי ננסה לבדוק?"

"ננסה לבדוק מה?" שאל שימי.

"נו, באמת, תקשיב כבר - בוא נבדוק לכמה זמן האוכל שבבית מספיק! נכין לעצמנו אוכל רק ממה שיש בבית, בלי לקנות כלום. לפחות עד שאמא חוזרת מהטיול".

בהתחלה שימי קצת חשש, אבל בסופו של דבר הוא החליט לזרום. "יאללה, אני הולך לבדוק מה יש במקפיא..." הוא אמר, וחזר אחרי כמה רגעים עם ידיים מלאות קופסאות אחסון.

"תראי! אמא הדביקה על כל קופסה מדבקה: יש כאן כנפיים, ועוף צלוי, ודג ברוטב!"

"מעולה", אמרה תהילה, "אז בוא נאכל עכשיו בשרי, ונשמור את הדג למחר. תחמם את האוכל במיקרוגל. בינתיים אני אכין קוסקוס, מצאתי שקית בארון".

כך ארגנו להם הילדים ארוחת ערב נחמדה, ואחרי עוד קצת חפירות במקפיא תהילה מצאה שאריות של עוגת שוקולד שאמא הכינה לכבוד יום ההולדת של אבא שהיה בחודש הקודם. "יש, מנה אחרונה!" שמח שימי, ולשם שינוי הודיע אחרי הארוחה שהוא מפוצץ.

למחרת, אחרי שאכלו את הדג, תהילה החליטה לבדוק אם אמא הקפיאה גם לחם, וגילתה שקית שלמה של לחמניות. הן נראו קצת מעוכות, ולא התחשק לילדים לאכול אותם סתם ככה, אז היא חיפשה באינטרנט מתכונים לניצול שאריות של לחם. "תראה, יש כאן המון רעיונות!" היא התלהבה. "אפשר להכין מהלחמניות פשטידה עם בצל מטוגן ופטריות, יש כאן מתכון שנשמע ממש פשוט. או שאפשר להכין טוסטים עם גבינה צהובה. ואפשר גם לפרוס אותן לפרוסות, ולהכין מהן לחם מטוגן עם סוכר".

"ואפשר גם וגם", צחק שימי. "אבל נראה לי שנלך על טוסטים. חבר שלי מכין כל מיני טוסטים שווים, עם פרוסות בצל ועגבניות ותבלינים... בא לי גם לנסות". גם חבילת הלחמניות נעלמה בתוך זמן קצר, ושימי שוב הודיע שהוא לא מסוגל לאכול אפילו פירור נוסף. לפחות לחצי השעה הקרובה.

בדיוק כשהם התיישבו לאכול ארוחת ערב של קרקרים עם טונה, אננס משומר, שלווה ופודינג וניל, אמא נכנסה. "שלום חמודים!" היא קראה, ובאה לחבק אותם. "איך היה לכם בבית בלעדיי? לא היה חסר לכם אוכל?"

"ממש לא!" אמרו הילדים יחד, ופרצו בצחוק.