הרמטכ"ל משה יעלון קרא לבוגרי י"ב של התנועה הקיבוצית לשרת שירות קבע כדי לבלום את צמצום מספרם ברמת הפיקוד של צה"ל.דברי יעלון באו על רקע דבריו של יואל מהרשק, ראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית, שקרא לבני הנוער בתנועתו להתגייס ליחידות קרביות כדי "למנוע השתלטות חובשי כיפות על שדרת הפיקוד בצה"ל".
מהרשק אמר את הדברים בפני 600 תלמידי כיתות י"ב, המתכוננים לקראת גיוסם לצה"ל. הוא אמר כי "מבדיקה שערכנו, תוך ארבע שנים יהיו כל מפקדי הפלוגות והגדודים בצה"ל חובשי כיפות סרוגות. לא ייתכן שהם ישתלטו על מערך הפיקוד הצה"לי".
לטענתו,לחיילים חובשי הכיפות יש רבנים משלהם ש"נותנים פקודות הסותרות לעתים את אלו של המפקדים".
תא"ל פרופ' אריה אלדד, לשעבר קצין רפואה ראשי, מכהן היום כיו"ר צוות התגובות של תנועת האיחוד הלאומי, אמר לערוץ 7 כי התבטאותו של מהרשק מחזירה את ישראל לשנותיה המוקדמות, לאותם ימים אפלים, כלשונו, שבהם קצין בצבא לא יכול היה להתקדם אם לא היה ברשותו פנקס חבר של מפלגה, קרי מפא"י. כיום השיקול האמיתי בקידומו של חייל הוא יכולתו, כישוריו והמוטיבציה שלו, ואסור לשוב אחורנית, אמר אלדד.
הרב אלי סדן, העומד בראש מוסדות בני דוד, בראשם מכינה קדם צבאית בעלי, אמר בשיחה לערוץ 7 כי אם כיוון מהרשק בדבריו להציע כי מעתה ימונו מג"דים ומ"פים לא לפי כישוריהם אלא לפי כיפה או לפי עמדה פוליטית, הוא יציע לצה"ל שלא לקבל דעה זו, כי בכך יהא חורבנו של צה"ל. לדבריו, כל חייל שנכנס לבקו"ם מתקלף מזהותו האישית, מעמדתו הפוליטית ומתפיסת עולמו הדתית, והוא נהייה חייל בצבא. מכאן ואילך הוא מתקדם לפי כישוריו כלוחם וכאדם שיכול להוביל חיילים לקרב.
כך היה, מציין הרב סדן ומוסיף שכך צריך גם להיות להבא. אסור, הוא אומר, שהצבא ישתייך לכת מסוימת בין אם אלו דתיים בין אם אלו חילוניים, בין אם אלו ימניים בין אם אלו שמאלנים. הצבא צריך להישאר צבא העם.
הרב סדן הוסיף כי המכינה הקדם צבאית הראשונה הוקמה לאחר שב-40 שנות קיומה של מדינת ישראל הנוער הדתי התקשה מנטלית להשתלב בצבא וללכת לפיקוד. זאת בשל הקושי להשתלב בחברה שרובה חילונית. אולם לאחר הכנה רוחנית שוחרר הנוער הדתי מהקושי הזה והחל לתפקד כאזרח שווה במדינה. כל אחד נותן את המקסימום שהוא יכול. המצב שהדתיים בצבא נמצאים בשדרת הפיקוד ביחס של פי שלוש או פי ארבע מחלקם באוכלוסייה נוצר משום שלנוער שאינו דתי אין מספיק נכונות ומוטיבציה, אמר הרב סדן.
לדבריו, רק אמצעי התקשורת והפוליטיקאים חוששים כי הנוער הדתי לאומי יציית לרבנים ולא לפקודות. המפקדים הבכירים מכירים את הנוער שלנו בצבא והם אינם חוששים מכך. הם יודעים כי לבוגרים של הציבור הדתי לאומי יש אחריות ציבורית ממלכתית עם תפיסת עולם בריאה לא פחות מלאוכלוסייה אחרת במדינת ישראל ולפעמים יותר.
הצורך שלהם לציית לצו המצפון, מוסיף הרב סדן, הוא מקביל לצרכיו של כל חייל שמעבר לעבודה הצבאית שלו הוא נאמן לעולמו הפנימי, לצו המצפון שלו ולערכי המוסר שלו. אצל הנוער הדתי מתווספים גם ערכי דת, ואלו אף מעוגנים בחוקי מטכ"ל. איש אינו מצפה שמי שמגיע לצבא יהפוך להיות רובוט כמו בצבא הגרמני. חייל יהודי מעמיד כל דבר מול צו מצפונו. הרב סדן הוסיף כי הוא יכול לציין שכל המערכות של צהל משתדלות ומתאמצות מאוד שחייל דתי יוכל למלא את תפקידו הביטחוני בצבא ללא שום סתירה לעולמו הדתי.
מהרשק אמר את הדברים בפני 600 תלמידי כיתות י"ב, המתכוננים לקראת גיוסם לצה"ל. הוא אמר כי "מבדיקה שערכנו, תוך ארבע שנים יהיו כל מפקדי הפלוגות והגדודים בצה"ל חובשי כיפות סרוגות. לא ייתכן שהם ישתלטו על מערך הפיקוד הצה"לי".
לטענתו,לחיילים חובשי הכיפות יש רבנים משלהם ש"נותנים פקודות הסותרות לעתים את אלו של המפקדים".
תא"ל פרופ' אריה אלדד, לשעבר קצין רפואה ראשי, מכהן היום כיו"ר צוות התגובות של תנועת האיחוד הלאומי, אמר לערוץ 7 כי התבטאותו של מהרשק מחזירה את ישראל לשנותיה המוקדמות, לאותם ימים אפלים, כלשונו, שבהם קצין בצבא לא יכול היה להתקדם אם לא היה ברשותו פנקס חבר של מפלגה, קרי מפא"י. כיום השיקול האמיתי בקידומו של חייל הוא יכולתו, כישוריו והמוטיבציה שלו, ואסור לשוב אחורנית, אמר אלדד.
הרב אלי סדן, העומד בראש מוסדות בני דוד, בראשם מכינה קדם צבאית בעלי, אמר בשיחה לערוץ 7 כי אם כיוון מהרשק בדבריו להציע כי מעתה ימונו מג"דים ומ"פים לא לפי כישוריהם אלא לפי כיפה או לפי עמדה פוליטית, הוא יציע לצה"ל שלא לקבל דעה זו, כי בכך יהא חורבנו של צה"ל. לדבריו, כל חייל שנכנס לבקו"ם מתקלף מזהותו האישית, מעמדתו הפוליטית ומתפיסת עולמו הדתית, והוא נהייה חייל בצבא. מכאן ואילך הוא מתקדם לפי כישוריו כלוחם וכאדם שיכול להוביל חיילים לקרב.
כך היה, מציין הרב סדן ומוסיף שכך צריך גם להיות להבא. אסור, הוא אומר, שהצבא ישתייך לכת מסוימת בין אם אלו דתיים בין אם אלו חילוניים, בין אם אלו ימניים בין אם אלו שמאלנים. הצבא צריך להישאר צבא העם.
הרב סדן הוסיף כי המכינה הקדם צבאית הראשונה הוקמה לאחר שב-40 שנות קיומה של מדינת ישראל הנוער הדתי התקשה מנטלית להשתלב בצבא וללכת לפיקוד. זאת בשל הקושי להשתלב בחברה שרובה חילונית. אולם לאחר הכנה רוחנית שוחרר הנוער הדתי מהקושי הזה והחל לתפקד כאזרח שווה במדינה. כל אחד נותן את המקסימום שהוא יכול. המצב שהדתיים בצבא נמצאים בשדרת הפיקוד ביחס של פי שלוש או פי ארבע מחלקם באוכלוסייה נוצר משום שלנוער שאינו דתי אין מספיק נכונות ומוטיבציה, אמר הרב סדן.
לדבריו, רק אמצעי התקשורת והפוליטיקאים חוששים כי הנוער הדתי לאומי יציית לרבנים ולא לפקודות. המפקדים הבכירים מכירים את הנוער שלנו בצבא והם אינם חוששים מכך. הם יודעים כי לבוגרים של הציבור הדתי לאומי יש אחריות ציבורית ממלכתית עם תפיסת עולם בריאה לא פחות מלאוכלוסייה אחרת במדינת ישראל ולפעמים יותר.
הצורך שלהם לציית לצו המצפון, מוסיף הרב סדן, הוא מקביל לצרכיו של כל חייל שמעבר לעבודה הצבאית שלו הוא נאמן לעולמו הפנימי, לצו המצפון שלו ולערכי המוסר שלו. אצל הנוער הדתי מתווספים גם ערכי דת, ואלו אף מעוגנים בחוקי מטכ"ל. איש אינו מצפה שמי שמגיע לצבא יהפוך להיות רובוט כמו בצבא הגרמני. חייל יהודי מעמיד כל דבר מול צו מצפונו. הרב סדן הוסיף כי הוא יכול לציין שכל המערכות של צהל משתדלות ומתאמצות מאוד שחייל דתי יוכל למלא את תפקידו הביטחוני בצבא ללא שום סתירה לעולמו הדתי.