אחותו של זכריה באומל הי"ד נפרדת

חלל צה"ל זכריה באומל הי"ד שנפל לפני 37 שנים בקרב ''סולטן יעקוב'', הובא למנוחות הערב (חמישי) בהר הרצל, לאחר שגופתו אותרה והובאה השבוע לישראל במבצע חשאי.

נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ספד: "זכריה, לפני 37 שנים, כתבת להורייך - יונה ז"ל ומרים - 'אל תדאגו, הכל בסדר. אך נראה שלא אבוא הביתה בקרוב'. 37 שנים חלפו, אבל היום שבת הביתה. לאדמת ארצנו. לירושלים".

הנשיא ריבלין בהלוויתו של זכריה באומל הי"דלע"מ

"היום הזה הוא יום בו מקיימת מדינת ישראל את השבועה על חיילינו, בנינו ובנותינו. היום אנחנו יכולים להעיד בפה מלא שאנחנו עושים הכל, גם את הבלתי נתפס והבלתי ייאמן, כדי לקיים את נדרינו - להשיב את הבנים אשר לא שבו מן הקרב הביתה", הוסיף הנשיא. "לא נשקוט ולא ננוח עד שנשיב את בנינו כולם לגבולינו, ובהם חבריך לקרב".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בהלוויה, "השבת בנינו לגבולם נוגעת בנימים העמוקים ביותר של זהותנו כיהודים וישראלים. בשם ערכים אלה, בשם אהבת העם והארץ, יצא זכריה למלחמת שלום הגליל. סרבל הטנקיסט והציצית מעידים שספרא וסיפא היו בו".

''חשתי צמרמורת כשהתבשרתי שזכריה שוב איתנו, חיכינו לזה 37 שנה", סיפר נתניהו. ''לפני כשנתיים נפגשתי עם פוטין וביקשתי ממנו - 'עזור לנו להחזיר את הבנים הביתה', הוא נרתם מיד והנחה את אנשיו. ליוויתי את המהלך באופן אישי וכך עשו גם כוחותינו שקיימו קשר ישיר עם צבא רוסיה''.

רה"מ נתניהו בהלוויתו של זכריה באומל הי"ד

''שני חברים של זכריה שנפלו עמו בקרב עדיין לא איתנו. נמשיך לעשות כל מאמץ להחזיר אותם הביתה, כך גם עם הנעדרים האחרים. גם כשיש בתוכנו ויכוחים – הנקודה הפנימית שמאחדת אותנו חזקה מכל", כך ראש הממשלה.

אסנה הברמן, אחותו של זכריה באומל הי"ד, ספדה לו בהלוויה שנערכה בהר הרצל.

''היום אנחנו זוכים לכל התפילות שהתפללנו במשך 37 שנה. חשבתי מה אני אעשה פה, אפילו לחבק אי אפשר. חשבתי לפנות לאדמה שתחבק אותו חזק, אבל הבנתי שאין צורך לבקש כי יש אהבה מוחלטת בין הבן שמסר הכל בשבילה. עכשיו אתה והאדמה ביחד", אמרה האחות השכולה.

''אני מתפללת על המשפחות שחיו בנפרד מיקיריהן במשך כל כך הרבה שנים, שיגיעו להיות ביחד. כך או כך תהיו ביחד יום אחד", הוסיפה הברמן.

עם ישראל נפרד מחייל שחזר הביתה

הרמטכ''ל אביב כוכבי אמר בהלוויה, ''אתמול הותרו הייסורים. הכאב יישאר לעולם, אך הלמות חוסר הידיעה נפסקו, ותהיה זו הנחמה- שזכריה זכרו לברכה שב לארצו ונטמן באדמתה, הוא לידכם ואתכם. מרים, שמעון ואסנה יחד עם יונה זכרו לברכה, לאורך 37 השנים שחלפו מאז אותו הקרב בסולטן יעקב לא איבדתם את התקווה שיישוב.

''אני מרכין ראש בשם צה"ל כולו ומצדיע לכם- על אורך רוח, אצילות ומופת. אני מצדיע קודם כל לך, זכריה באומל, לוחם אמיץ, איש של אמונה וערכים שנאלץ מתוך מסירות ללכת את הדרך עד לסופה.

''אנו חשים מחויבות עמוקה כלפי צבי פלדמן ומשפחתו, וכלפי יהודה כץ ומשפחתו. הזמן לא מכהה את המחויבות שלנו והשנים לא מעמעמות את אחוות הלוחמים. כל נעדרי צה"ל הם חלק מאיתנו, חלק חסר שאינו נותן מנוח. 37 שנים הן נצח שאיננו רוצים לאפשר אותו. נמשיך לרכז ידע, מאמץ ומשאבים כדי להשיב את הבנים במהירות הרבה ביותר. המשימה לא הושלמה", דברי כוכבי.

נפרדים מזכריה באומל הי"ד