אזכרה לברוך מזרחי
אזכרה לברוך מזרחי צילום: חזקי ברוך

כמעט חמש שנים, 365 ימים בכל שנה.

מי היה מאמין שאצטרך כדבר שנכפה עלי, ושאצליח לחיות כל כך הרבה בלעדיך. ימים רבים של חסר וגעגוע. ימים נוספים של עשייה וחיים. של משימות החיים, ימים של ילדינו הצומחים, מתחזקים וגדלים עם געגוע וחוסר אך בבריאות וגם בשמחה.

התנהגויותיהם לעיתים כל כך מזכירות אותך והשיח היומיומי מזכיר אותך כדבר שבשגרה. נוכח - נפקד.

אחרי אובדן קשה כל כך מנסים פסיכולוגים שונים להבין מהי הדרך הטובה יותר להבריא ולהתקדם, ולצאת מהכאב הנורא.

בשנים האלו, מתוך ניסיון לקום מבין ההריסות, התוודעתי לגישות פסיכולוגיות שונות. אחת מהן - הגישה הנרטיבית, מתייחסת לכך שבניגוד לדעות האחרות על האדם לזכור את אהובו שנפטר, לדבר על לכתו.

הרב גורן מתייחס לטעם ולסיבה למה מקיימים אזכרה לנפטר. מטרה ראשונה - לחלוק כבוד לנפטר ולספר את מעשיו הטובים, את מוסריותו והתנהגותו לאורך חייו. המטרה השנייה - היא להעלות את נשמת הנפטר והחלל שהשאיר בלכתו. והמטרה השלישית מדברת על להעלות את מעשיו לדוגמא ולמופת לנו ולדורות הבאים. כלומר התייחסות לעבר, הווה ועתיד.

ברוך, מעשיך, התנהלותך והמוסריות בה התנהלת ידועים ומוכרים לכולם, עד היום אנחנו שומעים אנשים שמגעים ומספרים על ההיכרות עימך, על החיוך, האכפתיות והמילה הטובה, האוזן הקשבת, הלב הרחמן והמוח החריף שהפכו אותך למי שאתה.

החלל שהשארת קיים ונשאר, ומורגש בכל יום, תחושת ההחמצה של החיים שהפסדת והחיים שהפסידו אותך, האבא והבעל שלא תהיה יותר והגעגועים.

ויחד עימו היכולת להחזיק חזק בחיים, להתקדם לתוך העולם שהפכת אותו לטוב יותר עם מעשיך והתנהלותך בו והצוואה הלא כתובה שהשארת ואיתו להתקדם. להתקדם עם הילדים המדהימים שהשארת פה, עם גידולם וחינוכם, עם היושר והאמת והצדק שהיו נר לרגלך. היכולת להוציא מהם את החלקים הטובים וללמוד אותם להקרין בעולם.

ברוך אהוב, עברו חמש שנים. לא באמת צריך אזכרה כדי לזכור אותך ואת מי שהיית. אולי צריך להזכיר לעצמינו ולא לשכוח אך לוקחים אותך וממשיכים קדימה.

תהא נשמת צרורה בצרור החיים.

אוהבת ומתגעגעת
הדס.

מצאתם טעות בכתבה או פרסומת לא ראויה? דווחו לנו