מפלגות הימין הקטנות כועסות על ראש הממשלה ובצדק.
לא די בכך שהוא מפר ברגל גסה את ההבטחה שנתן להן לפיה לא ינהל קמפיין על הראש שלהן יממות לפני הבחירות, בבליץ הראיונות האחרון שהוא עורך מול כלי התקשורת הוא חוזר ומבהיר כי "לא יקרה שום דבר למפלגות הימין אם יתרמו מנדט לליכוד". כלומר, הבטחתי, אבל לא הבטחתי לא לעשות את ההיפך הגמור.
לכאורה נתניהו יורה לעצמו ברגליים. אם אביגדור ליברמן לא עובר את אחוז החסימה הוא משליך את עתידו לידי משה פייגלין שלא צפוי לעשות לו הנחות. אם שתי מפלגות ימין נופלות מתחת לאחוז החסימה – הוא מאבד את יתרון הגוש. אבל נתניהו בוחר בכל זאת לקחת את ההימור המסוכן.
הוא בוחר לקחת את ההימור המסוכן משום שהוא חושש מנשיא המדינה ראובן ריבלין. במקרה של ריבלין, נתניהו דובר אמת. במידה ובני גנץ יסיים את ליל הבחירות עם פער של ארבעה-חמישה מנדטים לטובתו, אין שום ערובה חוקית או ציבורית שנשיא המדינה לא יטיל את מלאכת ההרכבה על בני גנץ.
ההיגיון אמנם אומר שנשיא המדינה אמור לספור אצבעות ממליצים בקרב ראשי המפלגות – ולפי שעה נדמה שנתניהו מחזיק ברוב ממליצים, אך ברגע האמת, סבור נתניהו, במידה ו'כחול לבן' יציג עליונות מספרית, הוא עלול לשנות את החלטתם של כמה מראשי המפלגות, ביניהם משה כחלון שמסרב להישמע נחרץ ומשה פייגלין שממלא פיו מים.
גם אם אף אחד מבין שני המועמדים לא יזכה לרוב מומלצים, בסבב הפגישות שבני גנץ יקיים עם המפלגות יממה לאחר הבחירות המשחק צפוי להיפתח מחדש. יש להניח שלמעט המפלגות החרדיות שהודיעו כי לא יישבו עם יאיר לפיד בשום צורה, אין שום ערובה שהדיאלוג הפוליטי לא יתנהל עם כולם מקצה לקצה תוך פיזור הבטחות להחלת מדיניות ימין בכל הנוגע לסוגיות המדיניות והביטחוניות. מה שנתניהו מוכן לתת, אין שום סיבה שבני גנץ לא יתן.
זו הסיבה שנתניהו מהמר על כל הקופה. הוא מבין שאם הוא לא יגיע לנקודת ההתחלה כדי לקבל את מפתחות ההרכבה – הוא לא יגיע לעולם לקו הגמר ולא ירכיב את הממשלה הבאה. מפלגות הימין רוטנות, יש ביניהן כמה שחוששות לעתידן הפוליטי על כל המשתמע מכך. אבל נתניהו סבור שפשוט אי אפשר אחרת.
בני גנץ מתנהל בתעתיק מדויק. כבר שבועיים שהוא מנגן את מנגינת 'המפלגה הגדולה ביותר'. למרות שהוא יודע שבישראל ממשלות מוקמות בעזרת הרכבת גושי תמיכה, הוא ממשיך לפזר את השקר הזה וכדי לכבוש את המקום הראשון מאחורי דלתו של נשיא המדינה ריבלין יממה לאחר הבחירות.
על הדרך הוא מוכן להציב בסכנת הכחדה את מפלגות הגוש. את מרצ, את בל"ד, והיה שמח אילו מפלגת העבודה היתה מצטמקת דרמטית.
בעוד פחות מ-48 שעות נדע האם נתניהו שרד את ההימור הזה בלי להכיש את מפלגות הלוויין להן הוא כה זקוק ביום שאחרי. כך או אחרת, גם אם יצלח את המשוכה בהצלחה ויקבל את מפתחות ההרכבה, הן לא צפויות לעשות לו חסד ביום שאחרי. הדיאלוג הקואליציוני ידמם עד הדד ליין האחרון. אם כבר 2015, אז עד הסוף.