אני לפעמים עדיין תוהה איך היו יכולים הדברים להתגלגל אחרת. אבל זוהי הפוליטיקה ואני את הבחירה שלי עשיתי.
עשיתי אותה לפני שלושה חודשים כשכל האפשרויות היו פתוחות. עשיתי אותה כי הייתי צריך לעשות בחירה ערכית.
עשיתי אותה כי נולדתי, גדלתי וצמחתי בציונות הדתית .
גם אני חושב שאנחנו צריכים לשאוף ולהגיע להנהגת המדינה.
גם אני חושב שחייבים לקדם נשים למרכז הבמה הציבורית פוליטית.
גם אני חושב שחייבים לחבר אלינו ציבור נוסף שלא צמח בערוגות שלנו ולהתקדם ביחד איתו.
אבל במצב שנוצר ובסיטואציה הפוליטית הקיימת, לא יכולתי לקום ולעזוב.
הייתי חייב להhשאר ויחד עם חברים וחברות רבים, להציל את הבית. הבית הוותיק, האיתן, שנתן לנו, בני ובנות הציונות הדתית, כל כך הרבה בשנים כה רבות. הבית היהודי. אז גם ראיתי מה זו עוצמה של מפלגה. מהו החוזק של הפעילים והפעילות. מה היא דרך שגדולה הרבה יותר מכל מנהיג או מנהיגה
יש כל כך הרבה סיבות להצביע למפלגות אחרות. לכל גוון בציונות הדתית יש דברים במקומות אחרים שיכולים להתאים לו. לכל שכבת גיל של חברי וחברות התנועה המפוארת הזן, יש משהו קורץ בשדות זרים.
אבל יש רק מקום אחד בו מתקבצים ערכי הבסיס למקום פוליטי- פרקטי אחד.
רק מפלגה אחת נבנתה כולה, מהמסד ועד הטפחות, מאחרון הפעילים ועד ראש הרשימה, בכדי לשרת את בניה ובנותיה.
גם בתוך איחוד מפלגות הימין, הזהות של הבית היהודי נשמרת.
אני את ההחלטה שלי לבחור טב כבר עשיתי. עכשיו תורכם.