אני מבקש מכם שתקראו עד הסוף, כי הדברים נכתבו מדם ליבי. היום אתם הולכים לקלפי. במערכת הבחירות הזו, שמעתם הכל. הבטחות, השמצות, סרטונים, מה לא. קיבלתם מסרונים, הקלטות, הפציצו אתכם ברשתות החברתיות. כן גם אנחנו.
אבל עכשיו אני רוצה שנדבר על הדבר האמיתי. על מה שהיה אתמול, ועל מה שיהיה מחר. תראו, איש לא האמין שחוק ההסדרה יעבור. אף אחד. לא נפתלי, לא שקד. ביבי היה נגד. אמרו שזה חלומות. אבל אני התעקשתי, וחוק ההסדרה עבר.
פתאום כולם מדברים על ריבונות, אפילו נתניהו פתאום שלף את זה מהכובע. מאיפה כל זה הגיע? מי בכלל חלם לדבר על ריבונות ביהודה ושומרון? אולי שכחתם, אבל ביבי התחייב כמה פעמים להקים מדינה פלסטינית והקפיא בעצמו את הבנייה ביהודה ושומרון לעשרה חודשים (!).
ארבע שנים אורית סטרוק ואני חופרים על ריבונות בשדולת ארץ ישראל. ארבע שנים אנחנו אומרים שזה אפשרי. ועכשיו כולם מדברים על זה, כולל ראש הממשלה.
שנים התרגלנו שבג"ץ קובע כאן. ששום דבר כבר לא ישתנה. פמפמנו מערב עד בוקר שניתן לשנות, הנחתי על שולחן הכנסת את פסקת ההתגברות. כולם חסמו אותי. כולם אמרו שזה פשוט בלתי אפשרי. ביבי חסם, שקד השלימה עם זה שזה בלתי אפשרי. ופתאום זה הפך להבטחת הבחירות של כולם.
אבל לכל שבת יש מוצאי שבת, ובערב אנחנו אחרי הבחירות. ביבי יתעסק בשרידות פוליטית, בנט יהיה שר הביטחון ויחשוב מה הצעד הבא לראשות הממשלה.
אבל אני נשאר כאן, אתם הרי יודעים את זה. אני בעזרת השם לא ארפה לעולם, לא מצמצום כוחו של בג"ץ, לא אפסיק מחתירה לריבונות, אני תמיד אהיה שם. והכל עם נאמנות מוחלטת לתורה ולזהות היהודית של המדינה, בלי לגמגם ובלי להתנצל. אבל באמת.
תחשבו על זה. האם פעם זגזגנו?? האם פעם אחת אמרנו דבר אחד והתכוונו לדבר אחר? האם פעם אחת אכזבנו את הבוחרים שלנו? האם פעם אחת נטשנו, חתכנו, בגדנו בערכים שלנו, הערכים שלכם? האם פעם אחת ערקנו ממפלגה למפלגה? האם פעם אחת עשינו פוליטיקה קטנה, פוליטיקה של רווחים אישיים? תנסו להיזכר. באמת. מתי אכזבתי אתכם. מתי?
עם יד על הלב. תחשבו על זה, אבל באמת ובכנות. מכל המועמדים, יש מישהו יותר נאמן לארץ ישראל, לתורת ישראל, לעם ישראל, מאשר הרב רפי, אני, אורית וכל השאר?
לא שיניתי את ערכי מעולם. לא כאשר ישבתי בצינוק, לבוש במדי אסיר בתקופת ההתנתקות, ולא כאשר ישבתי עם ראש הממשלה, עם הרמטכ"ל או מול הנשיאה חיות, ולא כאשר נלחמתי על תקציבי השירות הלאומי וישיבות ההסדר מול נערי האוצר. וגם כשאהיה שר, אני לא אשתנה, אני תמיד אהיה כאן בשבילכם.
אני מקווה בעזרת השם להיות שר בכיר, אבל הסיפור הוא בכלל לא סמוטריץ', הסיפור הוא אתם, כן אתם! המטרה שלי, בניגוד לאחרים, היא לא להיות ראש ממשלה, שר המשפטים או שר החינוך. המטרה שלי היא אחת, וכולכם יודעים שזה לא סתם מילים. אני רוצה לקחת את הציבור המדהים הזה, לגבש אותו, להחזיר לו את גאוות היחידה ותחושת השייכות שקצת אבדה לו ולממש את השאיפות שלו, את כל מה שהוא מאמין. להמשיך ולהיות ראש החץ של מדינת ישראל.
תזכרו את הדברים האלה כשאתם באים מחר לקלפי. תזכרו שזה הפתק היחיד שהוא באמת אתם. לא פתק טקטי שיושב על איזה שהוא חשבון. פתק שאתם מסתכלים עליו ורואים את עצמכם. את כל מה שאתם מאמינים בו. כמכלול. תצביעו לפתק שלא יאכזב אתכם, לפתק שיעשה הכל בשבילכם. תצביעו טב.
שלכם, בצלאל.