כמו כל דבר בעידן הנוכחי, גם בהוצאה של ספר חדש יש משמעות לעיתוי. 'הזמנה לשמחה', ספרה החדש של הרבנית ימימה, יצא לאור השנה באדר א' – חודש שההכנות בו לקראת שמחת פורים רבות ומרובות וללא ספק גם מדירות שינה מעיני האם המותשת.
נשים רבות לא אוהבות את פורים בגלל ההתעסקות הטכנית במשלוחי המנות המופרזים ובתחפושות הממוחזרות, אבל אצל רבות אחרות מה שמפריע הוא בעצם הכורח לשמוח. כאן הרבנית ימימה נכנסת לפעולה ומביאה איתה משנה סדורה בכל הנוגע לשמחה: שמחה היא להכיר בחלקיות שלנו, היא לא נמדדת לפי רמת המושלמות בחיים והיא גם לא באה סתם בחלל ריק (רמז: גם היא זקוקה לאקססוריז כדי להתחיל להרגיש משהו).
ספר של הרבנית ימימה מזרחי בנושא השמחה הוא דבר מתבקש, ופלא שעד עכשיו לא יצא ספר או לפחות קונטרס אחד שמדבר על השמחה בסגנון ובמילים שלה. הרי היא מקפידה לדבר על מצוקות החיים של האישה ולתת להן פתרונות צבעוניים וקלילים יותר בנוסח "תני לה' לאסוף את דמעותייך וצאי לך לשופינג בינתיים", או "צאי במחול ויתחולל השינוי שאת כל כך חפצה בו בחייך" – אז איך זה שכל אלו לא התאגדו לספר אחד עם תמצית חוויית השמחה הנשית?
הרבנית ימימה בונה את המהלך על השמחה לפי קטעים מ"מעשה משבעה קבצנים", סיפור ידוע בקובץ סיפורי המעשיות של ר' נחמן מברסלב. הפרשנות שלה למעשייה המפורסמת נעה, כבכל המאמרים מבית מדרשה, במרחב שבין ישיבת וולוז'ין לחצרות החסידים, עם נגיעות קלות של סלנג משוחרר ודוגמאות מחייה העמוסים של אישה בת זמננו. הפרק הכי רלוונטי, לטעמי, הוא על הפרפקציוניזם החייתי השולט בחיינו ("מה תעני לפרפקציוניזם?"), והוא הכי נוגע דווקא בגלל שאין בו מימרה חסידית עם פאנץ' לשוני או מדרש אגדה בקריאה מחודשת. לפעמים הדבקה של דברי חז"ל לישראל הפוסט-מודרנית היא לאו דווקא סטרטאפ מנצח. לפעמים הדרך להוציא את המיץ מהמוץ היא לדבר בפשטות ובלי עזרים חיצוניים.
לטעמי אין בספר הרבה חידוש ברמת התוכן, ואפשר למצוא את אותם רעיונות באזכורים שונים בחומר הרב המשויך לרבנית. החידוש שבכל זאת אפשר לראות בספר הוא בהתמקדות בנושא השמחה. התמקדות שלא ראינו אותה בספרה הקודם 'איך היא צומחת', שגם נוגע קצת בענייני השמחה אבל בהשקה למגוון נושאים אחרים, כמו אכילה בראי היהדות ועוד קצת מחוליי הפרפקציוניזם.
הכי קל לקטלג את הספר הזה כמיועד לאוהבות הז'אנר. ממילא קהל האוהדות של הרבנית ימימה הוא נתון בלתי משתנה, שאמון כבר שנים על תחזוקה שוטפת של דברי הרבנית. סוד הצלחתה המתמשכת של הרבנית ימימה מזרחי הוא חידה עמומה, אבל בהנחה שגם זה נתון שלא הולך להשתנות בזמן הקרוב, לא נותר אלא לגרד את הפדחת ולחשוב מהיכן היא מביאה את שלל הרעיונות שמתכנסים בכל פעם תחת מעטפת אחרת.