1. אפשר להבין את חוסר הרצון של אנשי הבית היהודי לשכב על הגדר באופן אישי עבור נפתלי בנט ואיילת שקד שנטשו את המפלגה באקט מאוד לא נעים.
אבל, כל זה נכון רק אם מסתכלים על המפה הפוליטית מנקודת המבט האישית, בהסתכלות של חשבונות אישיים ופוליטיקה קטנונית וקנטרנית.
אם מסתכלים על המפה מנקודת מבט כוללת, שרואה בראש סדר העדיפויות את המשימות שניצבות בפני הימין בקדנציה הזו ולא שנאות וקנאות, אז מבינים שהמפתח לשאלה איך תיראה הכנסת ה-21 נמצא בשאלה האם מפלגת הימין החדש תעבור את אחוז החסימה.
2. גוש הימין שהעניק לנתניהו את הרוב הנדרש לראשות הממשלה כולל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, כולנו ואיחוד מפלגות הימין. הגוש הזה, נכון לרגע זה ובמידה שהימין החדש לא עובר את אחוז החסימה, מונה 64 מנדטים (אחרי אובדן מנדט ליהדות התורה ותוספת מנדט למרצ). במידה שמפלגת הימין החדש עוברת את אחוז החסימה הגוש גדל ל-67 מנדטים.
הגוש הזה הוא גוש הימין שיעניק לנתניהו את ראשות הממשלה, אבל ראשות הממשלה לנתניהו היא רק החלק הראשון של המשימה. המשימות הבאמת חשובות של גוש הימין בקדנציה הקרובה נוגעות לעתיד ארץ ישראל, עתיד ההתיישבות בארץ ישראל, וטיפול השורש הנדרש במערכת המשפט.
אולם, בגוש ימין של 64 מנדטים, כשמתוכו מפלגת כולנו היא ארבעה מנדטים, ספק רב מאוד מה מכל המהפכות והצעדים הנדרשים ניתן יהיה באמת לעשות. מי שמכיר את המספרים ומכיר את הדרך שבה התנהלו הדברים בכנסת ה-20, יודע כמה מהפכות קריטיות התנפצו על סלעי התנגדותה של מפלגת כולנו בראשותו של משה כחלון. כך למשל נבלמה חקיקת פסקת ההתגברות הרחבה רק בגלל התנגדות "כולנו", וזו כאמור רק דוגמה אחת.
3. על מנת לייצב גוש ימין אמתי שיוכל לעמוד איתן על שלמות הארץ מחד ולבצע את המהפכות המשפטיות הנדרשות מאידך, נדרש לעשות כל מה שאפשר על מנת להכניס את מפלגת הימין החדש לכנסת. להוסיף לה קולות כבר לא ניתן, אבל לספור את הקולות מחדש ולוודא שאין שגיאות וזיופים אפשר ואף חובה.
כל מי שגורל ארץ ישראל, גורל ההתיישבות וגורל הדרישה לרפורמה במערכת המשפט יקרים לו חייב לזנוח את כל החשבונות הקטנוניים ולעמוד מאחורי הדרישה הזו. זמן לשלוף סכינים ולנקום נקמות עוד יהיה בעתיד. ההיסטוריה לא תסלח למי שימשיך גם כעת לעשות את החשבונות הקטנוניים במחיר פגיעה בגודלו וביציבותו של גוש הימין האידיאולוגי.