בעקבות הכרזתה הרשמית של ועדת הבחירות, אודות החזרת המנדט השמיני ליהדות התורה, עם סיום ספירת הקלפיות הבעייתיים ותיקון הטעויות שאותרו לאחר ספירת הקולות הראשונה, משרטט מי שעמד בראש החזית של הפעילות מטעם 'יהדות התורה', עו"ד אברהם יוסטמן, חבר ועדת הבחירות את כל הדרך להישג המרשים.
"אני שומע טענות שוועדת הבחירות ניסתה כביכול לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מאתנו את המנדט השמיני", אמר יוסטמן בשיחה לעיתון 'המבשר', "אבל אני לא חושב שיש מקום לטענות הללו ואין בהם צדק. מהעבודה הישירה שלי בוועדה ומול הדרג המקצועי שלה, אני יכול להעיד שהם דווקא פעלו כנדרש, נתנו בנו אימון רב, והגישו לנו כל סיוע שהיינו צריכים לו כדי להגיע לנתונים המדויקים ולתקן את הטעויות. בשום שלב לא ראיתי מישהו שמנסה להתחמק או להטות את תוצאות הבחירות".
יוסטמן מציין כי למרות שאותרו אלפי קולות שנרשמו בטעות על מפלגות אחרות, בפועל הוכרעה המערכה על חודם של 71 קולות.
"כמו שאנחנו איתרנו בעיות וטעויות גם אחרים איתרו, היו קלפיות שהתעכבו בהגעתם לוועדת הבחירות, בין 30 ל-40 קלפיות כאלו, בגלל בעיות בספירה ובעדכון הנתונים ועוד. הנתונים בחלק מהקלפיות היו לרעתנו, והיו לנו רגעים רבים של חרדה גדולה שכל המאמצים שלנו הם לשווא, אבל בחסדי שמים הצלחנו לבסוף להגיע אל היעד ולעבור אותו ב-71 קולות נוספים.
"אם היו לנו 71 קולות פחות, היינו מאבדים את המנדט השמיני, חד וחלק", הוא אומר. "זה רק מוכיח עד כמה כל קול קובע. זאת לא סיסמה אלא מציאות בשטח. 71 קולות זה יבול של בניין מגורים אחד בריכוזים החרדיים...".
אז איך באמת מתרחשות טעויות חמורות כל כך שבשבעה קלפיות שונים נרשמו מאות קולות על שמן של מפלגות אחרות?
יוסטמן טוען שזה לא חריג בכלל: "זה קורה בכל מערכת בחירות, אבל בדרך כלל ההכרעה בין המנדטים היא באמת על מספר קולות גדול הרבה יותר, ולכן פחות שמים לב לזה ופחות מדברים על זה.
"הסיבה האמיתית לטעויות הללו היא שמערכת ספירת הקולות שלנו בישראל פרימטיבית מאוד. הספירה עצמה נעשית על ידי רבבות אנשים, כל קלפי והצוות שלה, ורוב רובם אין להם שום ידע והכשרה איך לעשות את זה. הם עוברים הדרכה מאוד בסיסית שרחוקה מלתת להם את ההכשרה הנדרשת כדי למנוע את הטעויות הללו. וגם לאחר הספירה, צריך לתרגם את זה לניירת, ומהניירת להזין למחשבים, בכל השלבים האלו עובדים אנשים שבמקרה הטוב עושים את העבודה הזאת פעם בארבע שנים לכל היותר, ולפעמים אלו אנשים שעושים את העבודה הזאת בפעם הראשונה בחייהם. לכן, כל עוד המערכת נראית כמו שנראית, והאנשים שעובדים בה הם חסרי ניסיון, נמשיך לראות טעויות כאלו.
"אני באמת מתכנן להציע בישיבת הפקת הלקחים שאנחנו צפויים לקיים בוועדת הבחירות, לערוך שינויים משמעותיים בשיטת העבודה, כדי למנוע את המבוכה הזאת שלא תחזור שוב".
יוסטמן מציין כי לציבור הרחב היה חלק משמעותי ומרכזי מאוד במערכה: "זה התחלק לשני חלקים. בימים הראשונים ביקשנו את עזרת הציבור לאתר טעויות לכאורה בין הפרוטוקולים שהמשקיפים ערכו באופן עצמאי לבין הרישום הרשמי שהופיע במרכז הממוחשב של משרד הפנים. כך גם ביקשנו שמי שרואה קלפי באזור רדי עם תוצאות חריגות שיעדכן אותנו ואכן קיבלנו המון פניות שהיו מאוד מועילות וסייעו לנו רבות בעבודה.
"ביום ראשון בערב פרסמה ועדת הבחירות את הפרוטוקולים של הקלפיות. הפרסום הזה בדרך כלל משמש את המפלגות לצורך ביצוע התשלומים לחברי ועדת הקלפי ובעלי התפקידים, אבל הפעם בגלל שהיו כמה וכמה מפלגות שהיו תלויות על פערים קטנים מאוד באופן יחסי, הפרוטוקולים הללו נלקחו מיידית לצורך השוואה מול הקלפיות וחיפוש טעויות, כשהאתגר שלנו היה לעבור על מקסימום קלפיות במינימום זמן".
ולמה באמת השופט מלצר סירב לקבל את טענות 'יהדות התורה' לגבי הטעויות בקלפיות במשך ימים ארוכים?
יוסטמן טוען שהוא כלל לא סירב: "יש סדר לדברים, זה תהליך בירוקרטי, כל טעות שאותרה תוקנה, אבל יו"ר ועדת הבחירות לא יכול להוציא עשרות עדכונים בכל פעם שיש טענה לגבי קלפי עם תוצאה מוטלת בספק. הוא פרסם את ההודעה הראשונה, ולאחר מכן הגיעה ההודעה המסכמת לאחר שכל הטעויות תוקנו. זאת התנהלות סבירה והגיונית מאוד, ואני לא מוצא מקום למתוח עליה ביקורת בהקשר הזה".