מחאות באלג'יריה
מחאות באלג'יריהצילום: רויטרס

ברוכים הבאים לעונת המעבר: האביב. את האביב הזה פגשנו כבר בסוף שנת 2010, אז החלה טלטלה מזרח-תיכונית שאנשים מרבים לכנות אותה בשם האופטימי "האביב הערבי".

הכול התחיל ב-17 בדצמבר 2010, כאשר מוחמד אל-בועזיזי, טוניסאי בן 26 שהמשטרה המקומית סגרה לו את דוכן הירקות, הצית את עצמו במהלך מחאה. האירוע הצית מהפיכה עממית והביא לנפילת השלטון בטוניסיה. לעומת תקופות קדומות שבהן המידע עבר לאט, את המהפיכה בטוניסיה שמעו בכל העולם בזכות רשת התקשורת הקטרית אלג'זירה, ששידרה בלי סוף את ההתקוממויות וההפגנות שהפילו את המשטרים גם בלוב, מצרים ותימן והביאו לחוסר יציבות במדינות נוספות.

אחת הסיבות לשימוש בשם "האביב הערבי" על אף כישלונו, היא משחק מילים בתוך משחק מילים: אם בהתחלה חשבנו שמדובר בשינוי לדמוקרטיה, כמו אביב העמים באירופה בשנים 1849-1848, רצף האכזבות החזיר אותו למשמעות המקורית של האביב - עונת מעבר.

בשבועיים-שלושה האחרונים אנו רואים את שובו של האביב הערבי. אפתח בגדולה במדינות אפריקה והעולם הערבי, אלג'יריה. שם הצבא הדיח את עבד אל-עזיז בוטפליקה ששלט באלג'יריה כ-20 שנה. מדובר במחאה ראשונה מאז האביב הערבי שבה ההמונים מוחים ומשפיעים על מהלך פוליטי משמעותי. אגב, בעקבות האביב הערבי ביטל בוטפליקה את מצב החירום, לאחר 19 שנה, כנראה כדי להרגיע את העם. עם הדחתו ההמונים ממתינים לבחירות שהיו אמורות להיות באפריל ונדחו ליולי הקרוב.

בסודן, המדינה השנייה בגודלה באפריקה, ‏תפסה המועצה הצבאית את השלטון והדיחה את עומר אל-בשיר ששלט כ-30 שנה. יום לאחר ההפיכה הוציאה המועצה לגמלאות את מי שעמד בראשה, שר ההגנה עווד בן עוף, ולאחר מכן את מחליפו כמאל עבד אל-מערוף. כך שנראה שהסיפור לא נגמר, בוודאי כל עוד ההמונים ממשיכים לדרוש ממשלה אזרחית.

בין סודן לאלג'יריה ממתינה לוב, המדינה הרביעית בגודלה באפריקה. הדמות המוכרת ביותר בלוב היא הרודן מועמר קדאפי, ששלט מ-1969 ועד לנפילתו בשנת 2011. מאז נותר המשטר בלוב על אש קטנה של לחימה ומחלוקת. המדינה מפולגת בין הממשלה בטריפולי, אשר נתמכת על ידי האו"ם, ובין הממשלה במזרח לוב, שמחזיקה בעיר בנגאזי שנתמכת על ידי הגנרל חליפה חפתר בן ה-75. "הצבא הלובי הלאומי", מיליציה בראשות הגנרל חפתר, החל לפני כשבוע במתקפה על הבירה טריפולי.

מהצד בינתיים צופה מי שכונתה שנים "אם העולם", מצרים, שם הפרלמנט אישר תיקונים לחוקה לקראת משאל עם. התיקונים יאפשרו לנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי להישאר בשלטון עד שנת 2030. מהלכיו של א-סיסי שהדיח את מוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים שנבחר באופן דמוקרטי, מלמדים אותנו על כל ההפיכות בשכונה: האם העם יקבל את מבוקשו לממשלות אזרחיות או שימשיך להיכנע לשלטון הצבא בדרך זו אחרת?

הכותב הוא מרצה וחוקר עצמאי בתחום הקריקטורות בעולם הערבי תחת הכותרת "חלון למזרח התיכון המתחדש"