שבתות שטח הפכו זה מכבר לחלק מחייהם של צעירי הציונות הדתית: מתארגנים בקבוצות, אורזים קצת ציוד, מזון ושקי שינה, ויוצאים לשבת של ניתוק מהציביליזציה.
מתברר שבאחרונה, לא רק צעירים אלא גם משפחות דתיות שלמות, על טפן וקשישיהן, בוחרות לצאת ולהתנסות בשבת כזאת. הן מחליפות את פינוקי המזגן והכיסאות המרופדים באוהלים ובמזרנים מתנפחים, כשמעליהן חופה של כוכבים. ברשות הטבע והגנים זיהו את התופעה והחליטו להנגיש חניונים לטובת הציבור הדתי ואף החרדי.
140 חניונים של רשות הטבע והגנים פזורים ברחבי הארץ. 120 מתוכם פתוחים לכניסה חינם. את עשרים החניונים המוסדרים בתשלום ומעניקים מגוון שירותים למבקרים, מתכוונת הרשות להנגיש לשומרי המצוות: בשלב ראשון יונגשו חמישה חניונים, ובהמשך יושלם המהלך גם ב-15 הנוספים.
חניוני הלילה המותאמים גם לקהל שומר השבת יציעו, בין השאר, עירוב מאושר על ידי רב, פלטות שבת ומיחמים, אזור להדלקת נרות, משחקי קופסה וכדור ועוד. כמו כן יוכנס ספר תורה בחניון אשקלון ובחוות משמר הכרמל, ובהמשך גם יוצעו פעילויות לכל המשפחה, מותאמות לקהל שומר השבת. ברשות מזכירים כי השירותים הללו מתווספים לשירותים שכבר קיימים בחניוני הלילה, ובהם מטבחי שדה, מקלחות עם מים חמים ושירותים, השכרת מזרנים ואוהלים, עמדות חיבור לקרוואנים, עמדות להבערת אש, שולחנות פיקניק ועוד.
הפלטה כבר שם
הרעיון החל בניסיון האישי של יו"ר רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, בעצמו אדם שומר מצוות וחובב טבע וטיולים. "כשומר שבת שאוהב לבלות בשטח, ניסיתי לעשות שבת בחניוני הלילה", הוא מעיד. "התרשמתי מהקשיים ומהבעיות כמו היעדר מקום לפלטה, מקום תפילה מוסדר, ספר תורה, עירוב ועוד".
גולדשטיין העלה את הסוגיה בפני האחראים על חניוני הרשות, ואלה סיפרו לו שאכן מי שמגיעים לבלות בחניונים בשבתות הם אנשים שאינם שומרי מצוות, או חברי קיבוצים דתיים שמגיעים מאורגנים עם כל הציוד הנדרש ואינם נזקקים לפתרונות מטעם הרשות. גולדשטיין בחן את צורכי הציבור הדתי לפרטיהם, וכששוחח עם חברים ומכרים נענה בהתלהבות. "התגובות היו שהלוואי והיה דבר כזה".
לא רק בציבור הסרוג, אלא גם בציבור החרדי החלו להישמע קולות התלהבות. "ישבתי עם אחד מראשי ש"ס, דיברנו על מה שקורה אצלנו ברשות והעליתי בפניו את הרעיון. גם הוא אמר שהלוואי שהרעיון ייצא לפועל, ושהוא הראשון שרוצה להיות שם עם כל המשפחה שלו. אנשים רוצים לחוש את חוויית השטח הזאת. הבנתי שהרצון בשירות כזה הוא לא רק נחלת הציבור הדתי-לאומי". גולדשטיין מוסיף ומעיר כי שהות בחניון מוסדר ומותאם לשומרי שבת זולה לאין ערוך משהות בצימר.
את הליך התאמת החניונים לציבור שומרי השבת מלווה רב, ובהתנהלות השוטפת יהיה כל חניון שכזה מחובר לרבנות המקומית או האזורית. לימור קטן-פרידמן, מנהלת תחום חניוני הלילה ברשות הטבע והגנים, מספרת: "הרב ידידיה לאו, רב היישוב אלון, הוא שנותן את האישור הכתוב לכל חניון שהוסדר. האישור מגיע אחרי ביקורים של הרב בחניון, הערות, תיקונים ושיפורים עד להשלמת המשימה".
כדי לקבל את השירות, המתכננים יצטרכו לבחור כבר בשלב ההזמנה, באתר רשות הטבע והגנים, את האפשרות "לינת שטח עם פלטת שבת". הבחירה הזאת תחייב תוספת של 15 שקלים. לבד מהצורך להוסיף במיוחד פלטה ומיחם מים, כל שאר השירותים יהיו קבועים בחניון – העירוב, ספר התורה, מקום התפילה, משחקי הקופסה וגם ההדרכות שיינתנו במקום באופן מותאם לשומרי שבת. פלטות, אגב, מעדיפים ברשות הטבע והגנים להציב לטובת המבקרים, ולא להסתמך על פלטות מהבית שעשויות להיות בעייתיות מבחינה בטיחותית ועלולות לגרום לקצרים וכיוצא באלה. גולדשטיין מציין ששירות הפלטות יינתן במתכונת של כל הקודם זוכה.
לפי שעה השיגה הרשות שני ספרי תורה בשביל שני חניונים מתוך החמישה הראשונים שיונגשו לשומרי שבת. ברשות מקווים לתורמים שיירתמו למשימה, ומבטיחים לדאוג לכבודם ולשמירתם של הספרים. בנוגע לחשש מגנבים, תופעה מצויה בשטח, אומר גולדשטיין כי הרשות עושה ככל יכולתה כדי למנוע גניבות, מבטחת את ספרי התורה ודואגת לאכסן אותם במקום מוגן ושמור. עם זאת, הוא מעיד בכנות: "גונבים לי ציוד בכל יום. אנחנו עושים את המקסימום שאפשר כדי להגן על הציוד ועל הספרים".
לדברי גולדשטיין, שבת בטבע אינה סתם נופש, אלא חוויה עמוקה של התחברות למשמעותו של היום. "כשרואים את החמה שוקעת יודעים בדיוק מתי השבת נכנסת. כשמסתובבים לאחור ב'לכה דודי' רואים את השמש שוקעת והמראה הזה מדהים. מריחים ריח של קוצים, ריח של ים ושל אדמה, וכל החוויה היא אחרת לגמרי. בבוקר קמים ממזרן ולא ממיטה. זו חוויה רב חושית שמחברת אותנו לאדמה ולארץ".
לא פחות חשוב מעיד אל-פיטר
קטן-פרידמן מדגישה שלא מדובר בהפיכתם של החניונים למיועדים לשומרי שבת בלבד, אלא במתכונת של יישובים מעורבים, כהגדרתה. "תהיה כניסת כלי רכב, ידליקו מדורות במקומות שמותר, אבל הרעיון הוא שתהיה גם אופציה למקום שבו לא ידליקו אש ויתאפשר לשמור על אווירת שבת למעוניינים בכך".
גולדשטיין משוכנע שהמיזם יפרוץ ויגיע גם אל הציבור החרדי, אשר מהווה נתח ניכר מאוד מהמטיילים ברחבי הארץ. עם זאת, הוא מודע לכך שמציבור זה צפויות להגיע בקשות ודרישות נוספות. הוא אף מזמין את כלל ציבור שומרי המצוות, ציוניים דתיים או חרדים, להעלות הצעות, בקשות או טענות והמלצות כדי לאפשר חרשות לתת את השירות הטוב ביותר. "אני מודע לכך שציבור חרדי יתעניין חזק מאוד בסוגיית הצניעות. נושא שמירת העיניים חשוב להם מאוד והם חוששים מהעניין הזה ואכן, בחלק מהמקומות נוכל לתת להם תיחום שטח שיאפשר זאת. כך יהיה לדוגמה באכזיב. אני משוכנע שעם שיווק נכון נוכל להגיע גם לציבור החרדי, בטח לציבור הש"סניקי. פעם בשנה לחוות חוויה של שטח זה דבר נפלא לכל ציבור ולכל מגזר. הציבור החרדי צריך לפנות אלינו ולהגיד מה הם צריכים ואנחנו נתאם את הדברים. יש לנו יחידה מיוחדת שנמצאת בקשר עם החברה החרדית, לקחנו חברת ייעוץ לשם כך ואנחנו פועלים מולם".
ומה בנוגע לזעקות וטענות נגד "הדתת החניונים" שיישמעו מן הסתם? "אני בעד זכויות שוות לכלל הציבורים. רשות ממלכתית כמו שלנו צריכה לאפשר שירות לכל הציבורים, וכמו שיש לנו פעילות בעיד אל-אדחה ועיד אל-פיטר למען הציבור המוסלמי ופעילויות ממוקדות לציבור הנוצרי, כך אנחנו מחויבים לתת שירות לכלל המגזרים. משום מה כשמדובר במתן שירות לציבור הערבי זה נחשב פוליטיקלי-קורקט, וכשזה למען החברה הדתית זה לא".
המיזם כולו יעשה את צעדיו הראשונים מיד לאחר הפסח. לפי שעה כבר הותאם חניון הלילה חוות משמר הכרמל, ובהמשך יותאמו חניוני לילה נוספים, ביניהם בגנים הלאומיים ירקון, מצדה מערב, תל ערד ואשקלון. כאמור, 15 חניונים נוספים יונגשו ויותאמו בשלבי ההמשך של המיזם. "אני מעריך שמיד עם תחילת השיווק של המיזם נראה שומרי מצוות רבים שנרשמים, ובתוך שבועות בודדים נראה משפחות שלמות שיוצאות לסופי שבוע בחיק הטבע".