ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים, ד"ר שלומית ווגמן רטנר, מתייחסת לסוגיות הבוערות שעל שולחנה בראיון לגיליון החדש של כתב העת "עורך הדין" היוצא לאור בימים אלו.
"לעברייני הלבנת הון ומימון טרור כבר ברור שהפעילות שלנו ושל כל הרשויות הפועלות בשטח היא הרבה יותר מתוחכמת, הרבה יותר אגרסיבית, הרבה יותר נוקשה. עם זאת, אסור לנו בתכלית האיסור לנוח על זרי הדפנה. אנחנו מגלים שלמרות שהנחתנו עליהם מהלומות קשות וכואבות, הם ממשיכים והופכים ליותר ויותר מתוחכמים", היא מציינת
""אנחנו מבצעים פעילות זו בשיתוף עם גורמי האכיפה והביטחון, ולא אחת המידע שפוצח בידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היה זה שהציף את החשד הראשוני לחשיפת של פרשיות רבות, שחלקן גרמו לרעידות אדמה בתיקים אסטרטגיים", מוסיפה ווגמן רטנר.
רשימת הערכת הסיכונים שביצעתם, כך מתברר, שמעורבות עורכי דין ורואי חשבון גבוהה יותר ממה שסברו תחילה.
"אקדים ואומר שבמסגרת המיפוי החשוב הזה התבררו הרבה דברים מעניינים. בין היתר, ראינו שתחום הנדל"ן נמצא בסיכון הרבה יותר גבוה ממה שחשבנו תחילה. ראינו גם יותר ויותר מעורבות של עורכי דין ורואי חשבון בפעילות עבריינית במסגרת תופעת הלבנת הון, לעיתים במסגרת פעילות עבריינית עקיפה ולעיתים כמלביני הון מקצועיים. חשוב לי להבהיר שמעורבותם לא הוגדרה בסיכון גבוה, אבל אנחנו כן רואים יותר ויותר מעורבות מצידם".
מה לדעתך גרם לזה?
"ראשית, בשנים האחרונות למדנו כולנו שהאכיפה הכלכלית היא גורם מרתיע מאוד במאבק נגד העבריינים, שהפגיעה בכיס היא הפגיעה הכי קשה בשבילם. עבריינים עושים לעצמם את החשבון שהם ישבו זמן מסוים בכלא, אבל כשיצאו החוצה יחכה להם הון תועפות שישתלם להם כלכלית, אבל ברגע שלקחת להם את הכסף אתה פוגע בהם, ממוטט להם את הארגון.
"שנית, אם בעבר העבריינים מלביני ההון היו מחביאים את הכסף הזה אצל הסבתא, הגיסה ושאר קרובי משפחה, הרי שכיום הוא לא יכול להרשות לעצמו לעשות את זה, והם מחפשים את אנשי הקש שיכולים להחביא את הנכסים שלהם. בשנים האחרונות הם נעזרים יותר ויותר בעורכי דין ורואי חשבון, בין השאר כי נהיה מאוד מסובך לנהל את האופרציות הפיננסיות המורכבות הללו"ף הוסיפה.
"לא אשתמש במילים דרמטיות לתאר את תחושת האחריות שליוותה אותנו מהרגע הראשון שבו נודע לנו על כניסתה של מדינת ישראל להליך הביקורת לפני כשנתיים וחצי, אבל אני בהחלט יכולה לומר לך שהיבטים כלכליים משמעותיים של מדינת ישראל היו בהחלט תלויים בהצלחתה. היינו מילימטרים מהרשימה השחורה", מדגישה ווגמן רטנר.
"תוצאות הביקורת מובילות למסקנה שהכסף שלך ושלי שווה יותר, ולא פחות חשוב, שמלבין ההון הבא שיפעל כאן יודע שישראל היא כבר לא חממה לפשיעת הלבנת הון ומימון טרור, שלא נקבל אותו בזרועות פתוחות", היא מדגישה.
ובכל זאת, העבריינים האלו הרי לא ייעלמו לחלוטין ממפת הפשיעה הזאת.
"זה ברור לנו לחלוטין, אבל לעברייני הלבנת הון ומימון טרור כבר ברור שהפעילות שלנו ושל כל הרשויות הפועלות בשטח היא הרבה יותר מתוחכמת, הרבה יותר אגרסיבית, הרבה יותר נוקשה, ולראיה, לא מעט מנהלי ארגוני פשיעה נמצאים כיום מאחורי סורג ובריח או בהליכים משפטיים שנפתחו נגדם, או שהם מעבירים את פעילותם לחו"ל. עם זאת, אסור לנו בתכלית האיסור לנוח על זרי הדפנה. אנחנו מגלים שלמרות שהנחתנו עליהם מהלומות קשות וכואבות, הם ממשיכים והופכים ליותר ויותר מתוחכמים. אני יכולה רק להבטיח לך, ובעיקר להם, שהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ושאר הגופים הנאבקים בתופעות הללו לא ינוחו לרגע ויעשו כל שביכולתם למגר ככל האפשר את ממדי התופעה".
לצד התשבחות, מצאה הביקורת שורה של ליקויים, ואחד מהם נוגע לציבור עורכי הדין. מה בכוותכם לעשות כדי שהביקורת הזאת לא תחזור על עצמה בדוח הבא?
"הביקורת הצביעה על היעדר הטלת חובת דיווח על עורכי דין. החוק כרגע מבקש רק לבצע זיהוי והערכת סיכון, ובמישור האתי להימנע מביצוע העסקה אם מעריכים שיש סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. על פי מדיניות הארגון המדינה חייבת להטיל את חובת הדיווח על עורכי הדין, בדיוק כפי שהיא מטילה על גופים פיננסיים, רואי חשבון, יהלומנים. זה הסטנדרט הבינלאומי המחייב. עמדתנו שהובאה בפני הארגון היא כי ההסדר שגובש בישראל הוא אפקטיבי גם בהיעדר חובת דיווח, אבל הארגון לא קיבל עמדה זו. אנו לומדים את הערות הביקורת וכעת הנושא בבחינה".
לא מעט עורכי דין, אבל לא רק, מותחים ביקורת על הפער בין תפיסות הכספים והרכוש מהחשודים בביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור ובין החילוט הסופי, זה שמאשר בית המשפט. האומנם?
"לפני שאתייחס לטענה מוטעית זו, חשוב לי לציין שהוכחה נוספת לתרומת פעילות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לגופי האכיפה באה לידי ביטוי גם בנתוני תפיסות כספים ורכוש מהעבריינים. אם בשנת 2013 תפסה המשטרה כ-200 מיליון שקלים כתוצאה מפעילות עבריינית, הרי שכיום מגיעות התפיסות לכמעט שני מיליארד שקלים. ובנוגע לטענות לפערים בין התפיסות הראשוניות לחילוט הסופי וליד הקלה לכאורה על הדק התפיסות, הרי שלצערי הרב קמפיין תקשורתי מתוזמן מוביל להצגת הנושא והנתונים בצורה מעוותת ולא הוגנת. כפי שעולה מנתוני הפרקליטות והמשטרה, וגם מדוח הביקורת הבינלאומי, שלילת הנכסים הסופית מעבריינים על ידי בתי המשפט עומדת בממוצע על 70 אחוז, אחוז שהוא ללא ספק גבוה ומעיד על חשיבה רבה ומעמיקה מאחורי פעילות התפיסות בתחילת ההליכים נגד העבריינים. העיוות בנתונים שפורסמו בתקשורת נובע מהשוואת נתונים רק באותה שנה קלנדרית בעוד ההליך המשפטי אורך זמן רב יותר, וכן מהיעדר התייחסות למכלול הסנקציות הכלכליות המוטלות על הנאשם ונלקחות מהכספים שנתפסו, דוגמת פיצוי קורבנות, קנס פלילי ומיסוי העבירה".
אחת ממשימות-העל של הרשות, משימה שהוטלה עליה רק בשנים האחרונות, היא המאבק במימון הטרור. עד כמה את יכולה לומר שהמידע שהתקבל אצלכם, שאיתרו אנשייך, הביא לסיכולם של פיגועים?
"יש לא מעט פרשיות שלא אוכל לפרטן מסיבות מובנות, שהמידע הראשוני שאותר דרכנו סייע בפענוחן. אני בהחלט יכולה לומר שהמידע שהעברנו סייע לסכל פעילות טרור משמעותית, ואף הוביל להגשת כתבי אישום ולהרשעות של אותם גורמים עוינים".
בים המידע שאליו את צוללת במסגרת המשמר על כלכלתה וביטחונה של מדינת ישראל, האם נחשפת למידע שבעקבותיו אמרת לעצמך "זה לא אמיתי"?
"בוודאי".
????
"אני ממש לא יכולה לנדב מידע בעניין, אבל אני בהחלט יכולה לומר לך שלא פעם, לא פעמיים וגם לא שלוש פעמים נחשפתי למידע שבו נפלה לי הלסת, מידע שהוא סופר מתוחכם וסופר יצירתי. המידע הדהים בגלל מעורבותם של גורמים מסוימים או בגלל אופי הפעילות שאליה נחשפנו, ואגב, לא רק בתחום מימון טרור. לעיתים קורה לנו, כמו אחת מהפרשיות שטופלו לאחרונה, שדווקא פיסת מידע פיננסי שנראתה תחילה תמימה התבררה בדיעבד כמשמעותית ביותר"