עיתונאי השמאל הזדעקו ממסמך הדרישות של איחוד מפלגות הימין: משרדי החינוך והמשפטים, חוק נורבגי מורחב, הסדרת ההתיישבות ביו"ש, תיקון חוק החסינות, העברת פסקת ההתגברות, שינוי שיטת מינוי השופטים וצמצום סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה.
החיזיון האפוקליפטי הועלה על השולחן במלא מערומיו. 'קץ הדמוקרטיה'; 'סופו של הליברליזם'; 'מכירת חיסול של האדנים הממלכתיים'. שומו שמיים ותרעד ארץ. בצלאל סמוטריץ' הולך לשנות לנו את החיים. הבוקר לא יהיה אותו בוקר, הלילה כבר לא ירד כהרגלו מידי ערב.
הגיע הזמן להסיר את הלוט מכל הציניקנים הללו שחוץ מבידור להמונים ונתונים טובים בטבלת הרייטינג היומית - לא מעניין אותם ולא כלום. הפסיקו להפחיד את הציבור. הפסיקו לפזר סיסמאות שווא.
קודם כל הצהרה לאומה: הגיע הזמן שהציבור הדתי-לאומי יזקוף גוו. יש לציבור הזה אמונות ייחודיות, דרישות ייחודיות, סט ערכים ייחודיים משלו. הגיע הזמן לתת לו ביטוי. יש לו מה לומר בענייני ביטחון, יש לו עמדות מוצקות בענייני מדינאות ושלום, כך בעניינים הכלכליים-חברתיים, וכמובן גם בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה.
במשך שנים התייחסו לציונות הדתית כילדי כאפות בשכונה הפוליטית. הממלכתיות המצופה ממנו מחד והתלותיות שלו במפלגת שלטון-ימין גדולה - עיקרה את דרישותיו עוד בטרם באו לעולם.
כשמנהיגיו הממלכתיים היו משגרים איום פוליטי לאוויר הוא התפוגג עוד בטרם חצה את מפתן לשכתו של ראש הממשלה. הכדורים היו כדורי דמה. ואת הסוד יודע ראש הממשלה מזה עשור.
כוח צעיר ודינמי עומד בפסגת ההנהגה של הציונות הדתית. בצלאל סמוטריץ' הוא פרלמנטר מצויין שיודע להילחם ללא חת על האינטרסים של הציונות הדתית ובד בבד להתכתב עם הממלכתיות והחקיקה המהודקת בכנסת. הוא יודע כיצד עושים רה-ארגון להפרדת הרשויות בישראל במסגרת הד-מ-ו-ק-ר-ט-י-ת.
פיצול הקול הדתי בבחירות האחרונות שהוביל לטמיון של קרוב ל-300 אלף קול - כש'הימין החדש' ומפלגתו של משה פייגלין לא עברו את אחוז החסימה – מלמד שצעירי הציונות הדתית מחפשים בית שייצג אותם כהלכה. המפד"ל הנושנה והתלותית כבר אינה מדברת אליהם. הם צמאים לקול קשוח שיטפל בדברים המהותיים עבורם, שיסובב את ההגה למענם. ואת זה מבקש בצלאל סמטריץ' לחולל.
לעצם הפרסום - תרגיעו: מה שפורסם אמש היתה טיוטה לא מוגמרת ולצרכי משא ומתן קואליציוני. בשלב כזה אכן הכל נמצא על השולחן. הכל כולל הכל. הרשימה הזו העניקה הצצה לצרכי ואמונות המגזר ללא כחל ושרק. בחדר המשא ומתן יתנהל דיאלוג אחראי שימתח את הקווים משני הצדדים וילמד את גבולות הגזרה של מגבלות הכח. זה טיבו של משא ומתן.
מה שחשוב בשלב הזה הוא שתתנו לו את הכבוד הראוי. את הרספקט המתבקש. בא בן אדם שיודע ורוצה לעבוד כדי לייצג את בוחריו כהלכה. תנו לו את הצ'אנס.