מה שקורה בבית היהודי בימים הללו מתחיל להסתמן כמאוד מדאיג, ומעלה תהיות אודות השאלה האם נפתלי בנט לא "הרג" את המפלגה פעמיים.
פעם אחת בעצם פיצול המפלגה ולקיחת רבבות קולות שבשורה התחתונה הלכו לפח, ופעם שנייה בהנמכת רוח הקרב וחיסול יכולתה להתנהל בחכמה ובנחישות בשדה הפוליטי הסבוך מאוד.
האינדיקציות לכך שבבית היהודי פשוט מפחדים מהקו הלוחמני במו"מ הקואליציוני אותו מנסה להוביל יו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' התחילו להצטבר כבר מתחילת השבוע. הבוקר הן מקבלות אישוש נוסף בציטוטים של גורמים במפלגה בכתבה בעיתון "מקור ראשון" שמביעים חשש גלוי מהקו התקיף של סמוטריץ'.
אינדיקציה נוספת לכך הם דבריו של מנכ"ל המפלגה, ניר אורבך, לפיהם "חשוב לדעת מהם קווי הנסיגה שלנו - והם שתיק החינוך לא יברח לנו. הרב רפי פרץ כשר חינוך זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לעם ישראל".
שלב ההתקפה במו"מ הקואליציוני בקושי התחיל, וכבר מתחילים לדבר פומבית על "קווי הנסיגה"? איפה ההיגיון הפוליטי בהתנהלות הזו? התחושה היא של התנהלות חששנית, שאיננה מכירה בעוצמה שששת המנדטים של איחוד מפלגות הימין מקנים למפלגה. אם כחלון, שאפילו לא מחזיק את מפתחות הקואליציה ביד, לא מתבייש לשחק עם נתניהו משחקים בנוגע לפגישה ודורש את תיק האוצר בלי למצמץ לרגע, ממה מפחדים בבית היהודי למען ה'? הרי לנתניהו אין קואליציה בלעדיהם. נכון שנתניהו קוסם, אבל גם בארגז הקסמים שלו אין קלף שהופך 59 מנדטים בכנסת ל-61. בשביל מה כל מסע ההפחדה העצמי הזה מיכולותיו של נתניהו?
אגב, בבית היהודי שוכחים משום מה שאם איחוד מפלגות הימין יקבל רק תיק בכיר אחד ולא שניים, מי שבוחר על פי ההסכם בין המפלגות תפקיד ראשון הוא סמוטריץ', שככל הנראה יקח את תיק החינוך. לכן, אם המטרה היא שתיק החינוך יופקד בידי הרב פרץ אנשי הבית היהודי היו צריכים להיות אלו שדווקא מובילים את הקו התקיף במו"מ ואת הדרישה לתיקי החינוך והמשפטים. אבל כנראה שהפחד המשתק חזק מן ההיגיון.
נכון, יש משהו בחשש של אנשי הבית היהודי שמקומו המרכזי של בצלאל סמוטריץ', כבעל הניסיון הפוליטי וכמי שכרגע מוביל את הקו התקיף במו"מ, יאפיל על הרב פרץ ויחליש את המפלגה. אבל הפתרון לזה לא יכול להיות לאמץ את החולשה כאסטרטגיה המפלגתית. אדרבה, מה שהרב פרץ צריך לעשות הוא לאמץ את הקו התקיף גם כאסטרטגיה של עצמו. אם הרב פרץ ואנשי הבית היהודי ינקטו באסטרטגיה של חולשה - הוא יסיים במשרד המדע והמפלגה תסתפק בראשות הוועדה לזכויות הילד. אם המפלגה תאמץ אסטרטגיה של עוצמה יהיו לרב פרץ כמה שנים טובות במשרד החינוך להתבלט באמצעות המשרד ולייצר לעצמו עמדת מנהיגות שגם אם לא תאפיל על סמוטריץ' בטח לא תואפל על ידו. חולשה לא מייצרת כוח ועוצמה, זה פשוט לא עובד.
ברגע זה יש לאנשי הבית היהודי שתי ברירות. הם יכולים לאמץ את הקו התקיף שעד לרגע זה מוביל סמוטריץ' ולגזור לעצמם את הקופון היפה בזכות כך. מנגד הם יכולים ללכת על קו של חולשה, להפיל אתם את כל איחוד מפלגות הימין לקרשים, ולהפוך לפראיירים הרשמיים של קואליציית נתניהו החמישית בעוד יתר השותפות הקואליציוניות זוכות בכל השלל.