לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הושק מיזם חדש להנצחת הנופלים - "יזכרם".
במסגרת הפרויקט, סטודנטים וקהילות יהודיות מרחבי העולם "יאמצו" חייל שנפל. הפרויקט פונה לאוניברסיטאות וקהילות יהודיות ברחבי העולם כדי שאותם יהודים בחו"ל ילמדו על פועלם ואישיותם של החללים.
רון קרמן, אביה של טל קרמן הי"ד, תוהה מדוע מי שנרצחו בפיגועי טרור לא נכללים במיזם, "במבט ראשון נראה לנו הפרויקט חיובי ביותר, כמשהו שינציח ויעזור לזכור את ילדינו הנופלים.
כאשר הקשנו את שמות שלושת ילדינו שנרצחו בפיגוע בחיפה בשנת 2003, טל קרמן בת 18, יובל מנדלביץ׳ בן 13 ואסף צור כמעט בן 17, נדהמנו לגלות שאין הם כלולים ברשימה ואי אפשר להזכירם ולהנציחם.
"ילדינו נרצחו בפיגוע שביצע מחבל מתאבד של ארגון חמאס אשר הגיע מחברון לחיפה. הפיגוע בוצע נגד מדינת ישראל על ידי ארגון טרור אשר חרט על דגלו את השמדתה של המדינה. הילדים שלנו נרצחו כי היו יהודים וישראלים וכי האויב החליט לרוצחם כדי לערער את החיים במדינה כולה.
"הילדים שלנו נסעו באוטובוס למרות הפיגועים הרבים שקרו, הם דבקו במטרתם האזרחית לשמר את מרקם החיים ונענו לקריאת הממשלה לאזרחים לשמור על שגרת חיים ולא להיכנע לטרור. הם חיו את חייהם כדי לא לאפשר לאויב לנצח ולשבש את שגרת החיים. הם נרצחו ישירות מפגיעת אויב שעמד במרחק קצר מאד מהם".
לדבריו, באותו פיגוע בו נרצחה בתו נרצחו גם חיילים והם כן נחשבים כחללי מערכות ישראל, "מה ההבדל בין אזרח וחייל שנרצחו על אותו ספסל באוטובוס? מדוע שהחייל יונצח וייזכר והאזרח לא? לפני מספר שבועות היה פיגוע משולב בצומת אריאל שבו נרצחו החייל גיא קיידאן והרב אחיעד אטינגר, הרב האזרח לא יכלל בקמפיין 'יזכרם', מדוע?".
קרמן טוען כי מדינת ישראל עושה היררכיה מפלה בין הנופלים, "לצערנו ההיררכיה בשכול וההפרדה בין דם לדם ממשיכה גם ב-2019. החיילים מוצגים כגיבורים ואילו האזרחים שכולם עד האחרון שבהם נרצחו על ידי אויב, ואף לא אחד נפטר ממחלה או בתאונת דרכים או חלילה התאבד, נשארו בחוץ.