פרקליטת המדינה עדנה ארבל הורתה למשטרה לפתוח בבדיקת "פרשת גינוסר". בעקבות בדיקה זו יוחלט אם תיפתח חקירה פלילית. כצעד ראשון יזומן עזרד לב, מי שחשף את פרשת גינוסר, להציג בפני המשטרה את גרסתו ואת המסמכים שברשותו. על עריכת הבדיקה הופקדה היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה.
הישיבה המיוחדת, שבעקבותיה החליטה פרקליטת המדינה עדנה ארבל לבדוק את הנושא, התקיימה לאחר פרסום החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא.
"פרשיית גינוסר" נחשפה בשבוע שעבר בכתבת תחקיר בעיתון "מעריב". לפי החשדות, יוסי גינוסר, מי שהיה יועץ ראשי-הממשלה רבין וברק ומתאם שיחות עם הפלשתינים, ניהל את חשבונותיו של ערפאת ושל הרש"פ.
ח"כ צבי הנדל אמר לערוץ 7 כי גינוסר היה קרוב מאד לראשי ממשלות, בעיקר לאלו מ"העבודה", ובעיקר לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. זה ידע, לדבריו, יותר מכולם, על קשריו של גינוסר ועל פעילותו. לדברי הנדל, הסוגיה המרכזית בפרשה היא ניגוד האינטרסים. לדבריו, יהודי ששימש כמתווך בין הרוצח ערפאת לבין ראש הממשלה והיה "המוציא והמביא" וגם קיבל מיליונים מידיו של ערפאת, "גם אם מדובר בצדיק וטהור אין אפשרות שיעמוד בפיתוי שלא ללחוש באוזנו של רה"מ לשעבר ברק כי יש לעזור לערפאת מאחר שמצבו קשה", אמר הנדל.
הנדל הוסיף כי בתקופתו של אהוד ברק הוא הגיש עתירה לבג"ץ בנושא. ראש הממשלה, ציין הנדל, נדרש לסוגיה, והוא הגיש תצהיר חתום בידי דני יתום, שהיה אז ראש המטה המדיני ביטחוני שלו. בתצהיר שבחתימת דני יתום נאמר כי הנושא נבדק עם גינוסר, וכי בעניין הנדון אין ניגוד אינטרסים. "כבר אז", מציין הנדל, "אמרתי לבג"ץ כי הדבר תמוה, אך הם בקשו הוכחות.
מאחר שעתה התברר כי היה מדובר בתצהיר שקרי", אומר הנדל, "דרשתי שתיפתח חקירה כדי לברר מי שיקר. גינוסר לראש הממשלה דאז אהוד ברק או ברק ליתום או שיתום שיקר. על תצהיר שקרי זה יש להעמיד לדין את המעורבים בו", אומר הנדל ומוסיף כי אף על פי שאין בידיו הוכחות קבילות בבית המשפט הרי שרוב אלו שעסקו בהסכמי אוסלו קיבלו בדרך זו או אחרת מיליונים, דרך אירופה או דרך האיחוד האירופי. כספים אלו הועברו לגופים כמו "מרכז פרס לשלום", אומר הנדל, ועד עתה לא נבדקה הסיבה לכך שאירופה העבירה למרכז זה מיליונים. "אולי", הקשה הנדל, "זו הייתה דרך 'להלבין' את כספי עראפת".
גם מתי גולן בעיתון "גלובס" מגיב על "פרשת גינוסר". "ראשי המדינה שהעסיקו את גינוסר מעלו באמון הציבור ובאמון הלוחמים", כותב גולן ומוסיף כי גם אם יימצא שגינוסר לא חרג ממסגרת החוק הרי שאין אפשרות לערער על כך שגינוסר "עשה עסקים עם הפלשתינים, וליתר דיוק עם ערפאת ועם איש הכספים שלו. הווה אומר: אדם שהיה פעם אחד מבכירי השב"כ עשה, ואולי עדיין עושה, עסקים עם האדם והגוף שלצורך המלחמה נגדם הוקם השב"כ וקיים עד היום".
גולן מוסיף כי במסגרת עבודתו עסק גינוסר בחקירות של פלשתינים, ולכן יש להניח שהוא ביצע חקירות קשות, והשאלה העולה מכך אומר גולן: "מה זה אומר עליו? ובכלל על המלחמה? כלומר, איש כמו גינוסר אומר בלבו: היום אני איש שב"כ אז אתה אויב, ומחר אני כבר לא בשב"כ, אז אתה שותף לעסקים. האם לזה אפשר להסכים?"
גולן מוסיף ושואל: "למה כולם אצלנו ידעו ושתקו? ולא סתם שתקו, אלא המשיכו להפקיד בידיו של גינוסר משימות בטחוניות?" "המוניטין של גינוסר כאדם מפוקפק לא התחיל בפרשה הנוכחית", כותב גולן ומוסיף: "למרות זאת, הוא היה מקורבם של ראשי ממשלות, איש סודם ואמונם".
"כולם: גם גינוסר, גם שותפו, גם ראשי המדינה שהעסיקו את גינוסר, כל אלה עברו על כללים חשובים בהרבה מהחוק. הם מעלו באמון הציבור בכלל, ובמיוחד באנשים הנותנים את חייהם בשירותם", מסכם גולן.
הישיבה המיוחדת, שבעקבותיה החליטה פרקליטת המדינה עדנה ארבל לבדוק את הנושא, התקיימה לאחר פרסום החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא.
"פרשיית גינוסר" נחשפה בשבוע שעבר בכתבת תחקיר בעיתון "מעריב". לפי החשדות, יוסי גינוסר, מי שהיה יועץ ראשי-הממשלה רבין וברק ומתאם שיחות עם הפלשתינים, ניהל את חשבונותיו של ערפאת ושל הרש"פ.
ח"כ צבי הנדל אמר לערוץ 7 כי גינוסר היה קרוב מאד לראשי ממשלות, בעיקר לאלו מ"העבודה", ובעיקר לראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. זה ידע, לדבריו, יותר מכולם, על קשריו של גינוסר ועל פעילותו. לדברי הנדל, הסוגיה המרכזית בפרשה היא ניגוד האינטרסים. לדבריו, יהודי ששימש כמתווך בין הרוצח ערפאת לבין ראש הממשלה והיה "המוציא והמביא" וגם קיבל מיליונים מידיו של ערפאת, "גם אם מדובר בצדיק וטהור אין אפשרות שיעמוד בפיתוי שלא ללחוש באוזנו של רה"מ לשעבר ברק כי יש לעזור לערפאת מאחר שמצבו קשה", אמר הנדל.
הנדל הוסיף כי בתקופתו של אהוד ברק הוא הגיש עתירה לבג"ץ בנושא. ראש הממשלה, ציין הנדל, נדרש לסוגיה, והוא הגיש תצהיר חתום בידי דני יתום, שהיה אז ראש המטה המדיני ביטחוני שלו. בתצהיר שבחתימת דני יתום נאמר כי הנושא נבדק עם גינוסר, וכי בעניין הנדון אין ניגוד אינטרסים. "כבר אז", מציין הנדל, "אמרתי לבג"ץ כי הדבר תמוה, אך הם בקשו הוכחות.
מאחר שעתה התברר כי היה מדובר בתצהיר שקרי", אומר הנדל, "דרשתי שתיפתח חקירה כדי לברר מי שיקר. גינוסר לראש הממשלה דאז אהוד ברק או ברק ליתום או שיתום שיקר. על תצהיר שקרי זה יש להעמיד לדין את המעורבים בו", אומר הנדל ומוסיף כי אף על פי שאין בידיו הוכחות קבילות בבית המשפט הרי שרוב אלו שעסקו בהסכמי אוסלו קיבלו בדרך זו או אחרת מיליונים, דרך אירופה או דרך האיחוד האירופי. כספים אלו הועברו לגופים כמו "מרכז פרס לשלום", אומר הנדל, ועד עתה לא נבדקה הסיבה לכך שאירופה העבירה למרכז זה מיליונים. "אולי", הקשה הנדל, "זו הייתה דרך 'להלבין' את כספי עראפת".
גם מתי גולן בעיתון "גלובס" מגיב על "פרשת גינוסר". "ראשי המדינה שהעסיקו את גינוסר מעלו באמון הציבור ובאמון הלוחמים", כותב גולן ומוסיף כי גם אם יימצא שגינוסר לא חרג ממסגרת החוק הרי שאין אפשרות לערער על כך שגינוסר "עשה עסקים עם הפלשתינים, וליתר דיוק עם ערפאת ועם איש הכספים שלו. הווה אומר: אדם שהיה פעם אחד מבכירי השב"כ עשה, ואולי עדיין עושה, עסקים עם האדם והגוף שלצורך המלחמה נגדם הוקם השב"כ וקיים עד היום".
גולן מוסיף כי במסגרת עבודתו עסק גינוסר בחקירות של פלשתינים, ולכן יש להניח שהוא ביצע חקירות קשות, והשאלה העולה מכך אומר גולן: "מה זה אומר עליו? ובכלל על המלחמה? כלומר, איש כמו גינוסר אומר בלבו: היום אני איש שב"כ אז אתה אויב, ומחר אני כבר לא בשב"כ, אז אתה שותף לעסקים. האם לזה אפשר להסכים?"
גולן מוסיף ושואל: "למה כולם אצלנו ידעו ושתקו? ולא סתם שתקו, אלא המשיכו להפקיד בידיו של גינוסר משימות בטחוניות?" "המוניטין של גינוסר כאדם מפוקפק לא התחיל בפרשה הנוכחית", כותב גולן ומוסיף: "למרות זאת, הוא היה מקורבם של ראשי ממשלות, איש סודם ואמונם".
"כולם: גם גינוסר, גם שותפו, גם ראשי המדינה שהעסיקו את גינוסר, כל אלה עברו על כללים חשובים בהרבה מהחוק. הם מעלו באמון הציבור בכלל, ובמיוחד באנשים הנותנים את חייהם בשירותם", מסכם גולן.