'לחייב את כל המפלגות בקיום פריימריז'

השר לשעבר מאיר שטרית: ללא פריימריז במקום שהממשלה תבצע את החלטות הכנסת הופכת הכנסת לחותמת גומי של הממשלה וראשי המפלגות.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ה בניסן תשע"ט

'לחייב את כל המפלגות בקיום פריימריז'-ערוץ 7
מאיר שטרית
צילום: פלאש 90

עם השבעת הכנסת ה-21 שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם מי שהיה בין מגוון תפקידיו גם שר המשפטים ושר האוצר, מאיר שטרית, על הביקורת שהוא מטיח במפלגות הנעדרות בחירות פנימיות.

שטרית, כיום ראש ההתמחות במנהיגות אסטרטגיה וניהול בכיר בתוכנית ה-MBA, במרכז האקדמי רופין, מזכיר את עשרות השנים שבהם שימש כראש רשות מקומית וכחבר כנסת ושר ומציין כי הוא מביט אחורה בסיפוק אך לא בגעגוע בעיקר לנוכח המתרחש בזירה הפוליטית המכעיסה אותו והוא מסביר:

"אני מאוד מודאג מהדרך והכיוון שאליהם אנחנו הולכים. בכנסת החדשה יש 59 חברי כנסת שלא עברו שום תהליך בחירה בשום מוסד, לא פריימריז ולא מרכז. יום אחד קם מנהיג, מקים מפלגה וממנה את עצמו ליו"ר לנצח, ממנה את מי שהוא רוצה בלי אפילו יכולת לבחון באמת מי מתאים ומי לא. מתקבלת כך קבוצה ממושמעת למנהיג כי הם חוששים ולא רוצים לעוף בכנסת הבאה. למעשה אין להם אופציה להילחם על מה שהם מאמינים בו. גם בקואליציה אי אפשר להעביר חוק שהממשלה מתנגדת לו".

על עבודת המנדטים הרבים שלמרות זאת בחרו ב'כחול לבן' ואולי מעדיפים שיטת בחירה שכזו אומר שטרית כי אכן רבים בחרו במפלגתו החדשה של בני גנץ אך הציבור לא ער למשמעויות של ההצבעה מעבר לרצון שלו להוריד את נתניהו מכהונתו כראש ממשלה.

את טענתו מתמצת שטרית בקביעה לפיה בעוד במפלגות הגדולות מי שקובע את זהות הנבחרים הם חברי מפלגה, הרי שבמפלגות החדשות אדם אחד הוא הקובע והוא המחליט מי ייבחר ומי יישאר ברשימה.

בדבריו מזכיר שטרית מעברו שלו לא מעט חוקים שאותם קידם באופן המנוגד לעמדת הקואליציה בה היה חבר וזאת תוך נטילת סיכון שמא לא ייבחר בפריימריז הבאים, אך בסופו של יום לשורת חוקים שהוביל באופן עצמאי הצטרפה הממשלה כשהבינה שהרוב אינו עמה. במציאות הנוכחית, הוא אומר, ניתן לכאורה להעניק לכל יו"ר מפלגה את הסמכות להצביע בשם כל חברי הכנסת של מפלגתו ובכל מתייתר הדיון הפרלמנטרי מעיקרו. "השיח עקר ולא שווה כלום כי נאלצים להצביע רק לפי מה שהממשלה מחליטה ובאופוזיציה על פי מה שמחליטים יושבי הראש".

דוגמא להתנהלותו שלו הוא מציג מימיו בכנסת הראשונה בה היה חבר, בשנת 81' כאשר ראש הממשלה היה מנחם בגין ז"ל: "שר האוצר דאז החליט לקצץ בתכנית 'תהלה' ללימוד קריאה וכתיבה לנשים מבוגרות. הודעתי כחבר ועדת הכספים שאם יהיה קיצוץ כזה אצביע נגד התקציב בוועדת הכספים ובכנסת ואפיל את הממשלה. שר האוצר תקף אותי. בגין נתן לי זכות דיבור להסביר את עמדתי ואני טענתי שגוזלים את כבשת הרש. שבוע לאחר מכן בגין קרא לי לשיחה. 'מאירק'ה מה אתה עושה לי?', הוא שאל. אמרתי לו שכמו שהוא לא יסכים לקיצוץ בתקציב יהודה ושומרון אני לא מסכים לקיצוץ הז כי בשבילי זה יהודה ושומרון. הוא נתן הוראה לביטול הקיצוץ ו-15.000 נשים המשיכו ללמוד לכתוב. היום חבר כנסת מנוטרל כי הוא חושש ממה שיקרה לו מחר".

לטעמו של שטרית המענה היחיד לבעיה טמון בחיוב של כל המפלגות לקיים פריימריז באותו יום בניצוחו של רשם המפלגות. הרעיון לקביעת מועד אחד לכלל המפלגות נועד למנוע 'פויילישטיקים', כלשונו של שטרית, על מנת להבטיח שכל מצביע יצביע למפלגה אחת ולמנוע הצבעות מקבילות.

את דבריו מחריף שטרית כשהוא מעיר כי המציאות הנוכחית הפכה את היוצרות, שכן בעוד הממשלה היא הגוף המבצע את הכרעות הריבון שהוא הכנסת, ובעוד השרים נשבעים לקיום החלטות הכנסת, בפועל "בגלל שיטת הבחירות הזו הממשלה נהיתה ריבון והכנסת חותמת גומי".

להערכתו במידה ויוחלט על חקיקה שתחייב בחירות פנימיות בכלל המפלגות הדבר ייאכף גם על המפלגות החרדיות המתנגדות עד כה להליך שכזה ובחירת מועמדיהן לכנסת נקבעת על ידי מועצת חכמים.

לקראת תום השיחה עמו התבקש שטרית לחוות דעה באשר למפלגה המתיימרת לרשת את מקומה של מפלגתו 'קדימה', מפלגת 'כחול לבן' של בני גנץ, והוא משיב: "הפוטנציאל שלהם גדול מאוד, אבל הם צריכים לעשות עבודה אפורה רבה מאוד. הם יצטרכו לשבת בכנסת, בדיונים, בהצעות לסדר בוועדות ולא רק בוועידת החוץ והביטחון, נצטרך לראות אותם נלחמים על העקרונות מכל הלב. זו תהיה ההוכחה האמתית לגבי היכולת שלהם לבנות עתיד. אם הם יתפרקו או לא יפעלו בכנסת בצורה רצינית גם כאופוזיציה הם יתרסקו וחבל. יש להם פוטנציאל טוב. יש שם אנשים טובים".