האירוע לציון יום השואה
האירוע לציון יום השואהצילום: ניר כפרי, משלחת האיחוד האירופי

משלחת האיחוד האירופי בישראל ושגרירי המדינות החברות באיחוד האירופי ערכו אתמול (שני) אירוע זכרון משותף לציון יום השואה יחד עם פרויקט Convoi 77 לזכר קורבנות השואה שגורשו מדרנסי לאושוויץ.

האירוע נערך על ידי שגריר האיחוד האירופי בישראל, עמנואל ז'ופרה, במשכנו בהרצליה.

פרויקט Convoi 77, שאותו ייסד ג'ורג' מאייר, מתמקד בחינוך ובזכר אותם אנשים שגורשו מדרנסי לאושוויץ ב-31 ביולי 1944. 1309 מגורשים מונצחים בתמיכתם של משרדי החינוך השונים במדינות החברות באיחוד האירופי ובמדינות אירופאיות אחרות, על ידי חיבורם של תלמידי בתי ספר תיכוניים המתגוררים בעיירות ובכפרים שבהם חיו המגורשים לסיפורי הקורבנות. זכרם מתעורר לחיים באופן מוחשי מאוד באמצעות עבודת המחקר שעורכים התלמידים באופן שחייהם האישיים של הקורבנות ייחרתו בזיכרון.

כמו כן כלל האירוע את הפרויקט כינורות של תקווה, שאותו ייסד יצרן הכינורות המפורסם אמנון ויינשטיין, אשר את שני העשורים האחרונים הקדיש לאיתורם ולשחזורם של כינורות שבהם ניגנו מוזיקאים יהודיים במחנות הריכוז ובגטאות במהלך השואה.

באירוע נאם השגריר עמנואל ז'ופרה, ראש משלחת האיחוד האירופי בישראל. "אסור לנו לשכוח שזכרון השואה אינו מאמץ בפני עצמו, אלא מהווה יסוד מהותי במאבק באנטישמיות. בנוסף למיליונים שנרצחו בשואה, היו גם מיליונים שכמעט נרצחו, שהפכו לנכים, שסבלו מטראומות, שהתייתמו מהוריהם ושהושפלו. מידע וחינוך הם המרכיבים העיקריים במאבקנו באנטישמיות".

"האיחוד האירופי נבנה בתגובה לזוועות השואה ולמלחמת העולם השנייה. זיכרון השואה והמאבק באנטישמיות הם חובתנו כלפי האזרחים היהודיים החיים באירופה, והם חיוניים להגנה על הערכים האירופאיים המשותפים שלנו. האיחוד האירופי ימשיך להפגין החלטיות ולהגביר את מאמציו לקידום החינוך, למאבק באי סובלנות ולהגנה על האזרחים היהודיים, החיים במדינות החברות באיחוד האירופי", דברי ז'ופרה.

ג'ורג' מאייר העומד בראש פרויקט Convoi 77 הוסיף כי "הדברים שמניעים אותנו הם רצוננו שההיסטוריה של אותם 1309 איש לא תאבד לעד בתוך מערבולת השואה; השאיפה להנציח את החיים הללו, שנגדעו באבחה אלימה, בצורה של סיפור תולדות חיים, תמונות, עקבות כתובים, או, מדוע לא?, הצגות או עבודות אומנות; הדאגה לגבי דחיפות מסירת העדויות בשעה שבה אחרוני העדים של התקופה הולכים ונעלמים. וכן, ההכרה שיש ללמד תקופה זו של ההיסטוריה, לא רק מתוך תחושה של חמלה וחובה לזכור, אלא גם דרך הוראה פעילה".