יד ושם
יד ושםצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הארגון להשבת רכוש יהודי איל"ר יוצא בקמפיין חדש, MyPropertyStory שמו, הקורא לניצולי שואה ובני משפחותיהם לספר על הרכוש שנגזל מהם במהלך השואה ולאחריה, מאחר ומדובר בחלק בלתי נפרד מהשמדת העם היהודי.

על המיזם, מטרותיו וההשלכות העשויות להיות לו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם נחליאל דיסון, מנכ"ל הארגון: "המטרה היא להעלות את המודעות הציבורית לנושא שנמשך הרבה שנים והטיפול בו לא הגיע לסיומו. אנחנו רוצים שהציבור ומקבלי ההחלטות בארץ ובעולם יתייחסו יותר לנושא הזה ויתנו לו דחיפה דווקא כשמספר הניצולים מתמעט".

בדבריו מדגיש דיסון כי ההתמקדות של ארגונו אינה בגרמניה ואוסטריה שכן שם החקיקה מוסדרת באופן יחסי, בעוד הדגש מושם דווקא על "מדינות אחרות במזרח אירופה שעד לא מכבר לא היה בהן עם מי לדבר. בעקבות נפילת מסך הברזל הוקמה איל"ר לטיפול בהשבת רכוש. בחלק מהמדינות הללו יש הצלחות ובחלק, כמו פולין, אין חקיקה לגבי רכוש יהודי פרטי. התגובות של הפולנים הן שהם הנפגעים ולכן אין לפנות דווקא אליהם. אבל את הטענה הזו הם אומרים כשהם יושבים כפרטיים וכמבני ממשל ברכוש יהודי".

"הבקשה היא שניצולים וצאצאיהם שיש להם סיפור על רכוש שהושאר באירופה ומתקשים לקבל אותו, שיספרו על הרכוש, על מה שעשו כדי לקבל ובאילו תגובות נתקלו", אומר דיסון המבהיר כי טענות נגדיות ולפיהן העדויות אינן מדוייקות ואולי אפ שקריות תמיד היו יכולות להיאמר ותמיד נאמרו, "אבל יש מספיק אנשים שעברו תהליכים משפטים שכבר אישרו שהרכוש שלהם, אבל בגלל בירוקרטיה נמנעת מהם קבלת הרכוש".

דיסון גם אינו חושש שהדרישה להשבת הרכוש תחזק ותעורר עוד יותר את הגל האנטישמי השוטף את אירופה. "שוד הרכוש הגדול בהיסטוריה הוא שוד רכוש היהודים במלחמת העולם השניה. אנחנו מכירים את הטענה שמאשימים את היהודים כרודפי בצע. זה קיים כבר אלפי שנים. בכל מקרה שחמסו את היהודים האשימו את היהודים בתאוות בצע, כך שלא מדובר בטענה חדשה ולא הקמפיין הזה הוא שיעלה אותה מחדש. אנחנו מבקשים להעלות את המודעות למה שנעשה ליהודים ולקהילות וטענת החשש לאנטישמיות היא לא רלוונטית".