פשיטת רגל מוסרית

הרש"פ מאיימת שתגיע לפשיטת רגל בגלל הסירוב לקבל את כספי המיסים אחרי קיזוז המשכורות למחבלים.

אסף משניות , כ"ז בניסן תשע"ט

פשיטת רגל מוסרית-ערוץ 7
להעביר כסף למחבלים זה כמו להעביר רובים למחבלים. אבו מאזן
צילום: פלאש 90

על סף פשיטת רגל כלכלית, אלה הקולות שיצאו השבוע מתוך הרשות הפלשתינית לאחר שגם החודש הורה אבו מאזן להחזיר את כספי המיסים שישראל מעבירה לרשות מדי חודש. הסיבה לכך היא חוק הקיזוז שישראל החלה להפעיל לפני חודשיים. מטרת החוק היא לקצץ מהכספים שישראל מעבירה לרשות את הסכום המוערך שהרשות מעבירה למשפחות מחבלים.

"החוק השערורייתי של הרשות להעביר כספים למחבלים הוא הבעיה, אנחנו רק נאלצנו להגיב כמו שכל מקום שפוי עושה", אומר ח"כ אבי דיכטר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת היוצאת ומיוזמי חוק הקיזוז. "הרשות הודיעה שגם אם יהיה רק שקל אחד, היא תעביר אותו למחבלים. זה מקביל לכך שאם נניח יהיה להם רק רובה אחד - הם ייתנו אותו למחבלים. אין שום הבדל בין רובים למחבלים ובין משכורות למחבלים".

חוק הקיזוז נועד להוביל לשינוי החקיקה ברשות, בכך שהיא תפסיק להעביר משכורות למחבלים שיושבים בכלא בישראל ולמשפחות מחבלים שמתו. בשלב זה ישראל מקזזת 550 מיליון שקל בשנה מכספי המיסים שהיא גובה בעבור הרשות הפלשתינית. מדובר בסכום שצפוי לגדול בעתיד הקרוב, שכן כרגע מדובר רק בסכום המוערך שהרשות משלמת למחבלים שיושבים בכלא שאינו כולל העברות למשפחות מחבלים שמתו. ההערכות בישראל הן שהסכום הכולל גדול פי שניים, כך שהקיצוץ צפוי לעבור בקרוב את מיליארד השקלים.

"מדובר במכה כלכלית קשה לרשות", אומר המזרחן ד"ר מרדכי קידר, עמית מחקר במרכז בגין-סאדאת ומרצה באוניברסיטת בר אילן. "כספי המיסים שישראל מעבירה מהווים כ-60 אחוזים מהתקציב השנתי של הרשות. השאר אלה תרומות מגורמים שונים וגביית מיסים של הרשות עצמה מהתושבים, אם כי מדובר בסכום זעום. הקיזוזים האלה יצרו חור גדול בתקציב של הרשות".

בתגובה לקיזוזים מסרבת הרשות לקבל את כספי המיסים שישראל מעבירה, כשהמסר שיוצא מהרשות הוא שכל עוד לא יועבר הסכום המלא מבחינתם שום דבר לא יתקבל, והרשות תפשוט רגל. ההחלטה של אבו מאזן הובילה לכך שבעוד ישראל מעבירה את הכספים לבנק הערבי ביו"ש, הרשות מחזירה אותו במלואו לבנקים בישראל.

אלא שהקיזוז הוא רק חלק מהמשבר הכלכלי של הרשות. "המשבר נובע גם מגורמים חיצוניים. התורמים השונים של הרשות הקטינו משמעותית את הסכומים שהם מעבירים לה, בגלל טענות ישראליות שהכסף מופנה לטרור. האירופאים למשל קיצצו הרבה מהתרומות שלהם, האמריקאים הקטינו את הסיוע שתמיד העבירו, ובנוסף לכך הפסיקו את התקציב לאונר"א, ואלה כספים שהרשות בנתה עליהם. גם בעולם הערבי לא ששים לתת להם כסף, כי לא ממש אוהבים שם את הרשות", אומר קידר.

ישראל תמיד התקפלה

מבחינתה של ישראל יש רק דרך אחת לפתור את המשבר הכלכלי ברשות, והוא הפסקת התשלומים למחבלים ולמשפחותיהם. "אנחנו מפעילים מנוף חוקי, כבד, אמיתי, אותנטי, שהוא לא הברקה שלנו, כי גם האמריקאים חוקקו בדיוק את אותו חוק (חוק טיילור פורס - א"מ)", אומר דיכטר. "ארצות הברית לא רוצה לשלם כספי סיוע שילכו לטרור. אם הם הבינו את זה גם אנחנו חייבים לדאוג לאותה תכלית. החלטנו את זה בחקיקה. לא בהמלצה, לא בהבנה, לא בהסכמה, לא בוועדה ולא בקריצה. העברנו את זה בחוק עם רוב עצום של 87 חברי כנסת".

אבל בסופו של יום מישהו מהצדדים יתקפל, ולא עושה רושם שהרשות תתקפל.

"ישראל לא תתקפל. אנחנו עובדים על פי חוק שעבר בכנסת, וישראל מקיימת אותו ככתבו וכלשונו. אין לקבינט או למערכת הביטחון מרחב תמרון בסוגיה הזאת. כדי שזה ישתנה צריך לשנות את החוק, ואנחנו לא נשנה את החוק אף פעם. אנחנו נמשיך בלחץ על הרשות עד שהיא תפסיק את התשלומים למחבלים".

לא כולם חותמים על דבריו ההחלטיים של דיכטר על כך שישראל לא תהיה זאת שתמצמץ ראשונה. "עד היום מי שתמיד התקפלה הייתה ישראל", אומר ד"ר גדי חיטמן, מרצה בחוג למזרח התיכון באוניברסיטת אריאל. "קח כל עימות בסגנון בין ישראל לרשות, ישראל תמיד התקפלה. כשישראל איימה על אבו מאזן שלא ילך לאו"ם, בסוף הוא הלך לאו"ם וישראל התקפלה. כך גם לגבי אונסק"ו ועוד שורה של אירועים. בסוף תמיד ישראל התקפלה".

"אי אפשר ללמוד ממה שהיה בעבר למקרה הפעם", אומר דיכטר. "עד היום, אף פעם לא היה מדובר בחוק. כל הקפאות הכספים למיניהן נבעו משיקולים אסטרטגיים שאפשר לשנות. הפעם זה שונה, ולכן ישראל לא תתקפל".

הרשות מצידה מעבירה מסרים לכל מי שרק מוכן לשמוע שאם המצב יימשך בצורה הזאת היא תתפרק, כאשר האיום האחרון שנשמע מבכירים ברשות היה שהרשות תבטל את הסכמי אוסלו, מה שיוביל לפירוקה. "אם הפלשתינים יבטלו את הסכמי אוסלו, הם פשוט יבטלו את הרשות עצמה, ואין להם באמת אינטרס לעשות את זה. זה רק ישחק לידיים של הימין כאן, ובאופן כללי הם לא באמת רוצים לפרק את הרשות", אומר קידר. "אם הם היו רוצים לפרק את הרשות הם כבר היו עושים את זה מזמן, אבל צריך להבין שהם גם לא רוצים מדינה. לפי הפרשנות שלהם, כבר מיולי 99' הם היו יכולים להקים מדינה כי אז הסתיימה תקופת הביניים, ולא כתוב בהסכמים מה עושים ביום שאחרי, ולכן הם היו יכולים להקים מדינה כבר אז. הם לא עשו את זה כי הם רצו להמשיך לקבל את כספי התרומות, ולכן הם לא ירצו לפרק את הרשות מאותה סיבה בדיוק".

לא להתרגש מהאיומים

"הרשות לא תתפרק כי לראשיה אין שום סיבה להתפרק", מסכים דיכטר. "יש אצלנו פחד בלתי מוסבר מזה, ואנחנו צריכים להפסיק לפחד במקומם. חלק ממי שמאיימים בפירוק הרשות נמלטו בעור שיניהם מעזה כשחמאס השתלט עליה ביולי 2007. אנחנו לא מוכנים שהרשות תהווה חממה לטרור, ולא ניתן לזה לקרות".

איך ישראל צריכה להתייחס לאיומים לבטל את הסכמי אוסלו ולפירוק הרשות?

"צריך להיות ישרים ולהגיד שהסכמי אוסלו נכשלו בכל צורה שהיא, אבל עדיין יש מרחק בין להודות שהם כישלון חרוץ ובין ביטולם. באזור שלנו אנחנו בוחרים בין נורא לגרוע עוד יותר, והמצב כרגע הוא שביטול ההסכמים יוביל למצב גרוע עוד יותר. אנחנו לא רוצים בזה וגם הערבים לא. אפשר לומר עליהם הרבה דברים, אבל אין להם נטיות אובדניות. לכן אנחנו לא צריכים להתרגש יותר מדי מהאיומים האלה".

"אתה לא יכול לבנות מדיניות מתוך אמונה שהצד השני יישבר, כי אז מה תעשה אם הוא לא?" אומר חיטמן. "אין לי בעיה שישראל מחליטה שהיא רוצה ללמד את הרשות לקח, אבל היא צריכה תוכניות מסודרות בדיוק לכל התרחישים, ולהגיד שהרשות תיכנע זה לא תוכנית. צריך לחשוב מה עושים אם הרשות מתפרקת, או אם הרשות לא נכנעת וממשיכה לשלם למחבלים. צריך תוכניות לכל תרחיש ואי אפשר לבטל את זה באמירה שהם ייכנעו".

אתה חושב שהרשות תתפרק?

"לא. אני לא רואה את זה קורה, אבל אני גם לא רואה את הרשות משנה את החוק. שינוי של החוק פירושו התנכרות למאבק שלהם נגד ישראל, ואבו מאזן לא יהיה זה שיחתום על פשיטת הרגל הלאומית שלהם. מדובר במורשת שהוא רוצה להשאיר. לכן אני מאמין שמה שיקרה זה האופציה השלישית - התגברות הטרור, וישראל צריכה לחשוב מה היא עושה במצב הזה. צריך תוכניות מסודרות ולא שליפות מהמותן".

בישראל אכן חוששים מהסלמה בטרור ביו"ש, ועל כן מנסים לשכנע גורמים בינלאומיים שונים להעביר את הכספים לרשות מתחת לפני השטח. הצעדים האלה זכו לכעס רב על מה שנתפס כהתקפלות נוספת של ישראל מול הרשות. "כל הגורמים בישראל רוצים להמשיך את המצב הקיים שבו הרשות מתפקדת, למרות שהאינטרס המובהק של ישראל הוא שהיא תפסיק להתקיים", אומר קידר. "הבעיה היא שאף אחד בישראל לא חושב לטווח הארוך, אלא רק על להעביר את היום. אף אחד כאן לא מבין שהמשך קיומה של הרשות הוא מה שיוביל למדינת אויב שכל מה שמחזיק אותה מבחינת האוכלוסייה שלה הוא השנאה לישראל. את הדבר הזה צריך לפרק לפני שזה נהיה מדינה, אחרת זה יהיה כמו סוריה, איראן, תימן וחיזבאללה. הבעיה היא שכבר 71 שנה ישראל מתנהלת בגישה של טיפול בבעיות ולא בפתרון שלהן".