כששני נכדיה של ניצולת השואה יפה שיינדי גוטמן ז״ל נסעו לפולין במסגרת "עדים במדים", הם התקשרו אליה יחד עם כל חבריהם.
את התגובה הנרגשת שלה, קשה יהיה לשכוח: ״ולתפארת מדינת ישראל״.
גוטמן (לבית שפירא) נולדה בבראגסס שבהרי הקרפטים בהונגריה. היא הגיעה לאושוויץ בהיותה בת 17, יחד עם אמה וחלק מאחיה. רבים מבני הקהילה והמשפחה נרצחו ברכבות המוות ולאחר מכן באושוויץ.
כשהגיעו למנגלה, הוא הפנה את אמה ימינה. יפה שיינדי שידעה שאמה חולה וראתה שכל החולים מופנים שמאלה, אמרה למנגלה: ''היא חולה''. מנגלה הביט בה ואמר: ''אם את מבקשת... בסדר''.
הן גרו בבלוק 9 במחנה אושוויץ. לקראת סוף המלחמה הצעידו אותן הנאצים בצעדת המוות. דקות לפני השחרור הסופי, בעוד חילופי האש בין כוחות הברית לגרמנים מתנהלים מעל לראשם, נפגעה הדודה קלרי מכדור בראשה ונספתה.
יפה שיינדי ניצלה, עלתה ישראל והקימה משפחה לתפארת יחד עם ברוך גוטמן.
בשנת תשע"ו (2016) יצאו שניים מנכדיה במשלחת "עדים במדים" של קציני צה"ל למחנות ההשמדה. הם הגיעו לחורבות בלוק 9 בו שהתה והתקשרו אליה משם. יפה שיינדי קראה בטלפון מכתב שהכינה, וכל אנשי היחידה קראו "עם ישראל חי''.
בשיחה המוקלטת, יפה שיינדי שואלת ''יש שם עדיין גרמנים? והם שומרים?''.
נכדה, יהודה ליבוביץ שהשתתף במסע כאיש מילואים, אמר לאחר מכן: "באותו רגע לא עיכלתי מה סבתא שאלה. רק מאוחר יותר הבנתי. היום אני מזדעזע כל פעם מחדש מהשאלה של סבתא לגבי השומרים הנאצים. אני היום צריך להתאמץ להיזכר איך נראה שער הכניסה למחנה. אבל סבתא לעולם לא יכלה לשכוח".
יפה שיינדי נפטרה בשנה שעברה, מוקפת במשפחה אוהבת, עם למעלה מ-100 נינים. לבני משפחתה היא תמיד אמרה ''אתם הנקמה שלי''.
