בארצות הברית פורסם בשנת 2016 כי טעויות רפואיות מהוות סיבת המוות השלישית במדינה. בישראל מנגד, לא מוכר מחקר דומה או מאגר רשמי אחר המתעד, לא כל שכן מדווח, על מקרי רשלנות רפואית שהתרחשו. יחד עם זאת, מדיווחים ספורדיים בתקשורת, עולה תמונה מדאיגה לא פחות של מאות מקרי מוות בשנה רק בשל זיהומים שנרכשו בבתי חולים.
לא כל מקרה פטירה חו"ח או נזק סביב טיפול רפואי ו/או במסגרת אשפוז בבית חולים הוא תוצאה של רשלנות רפואית. בתי חולים לפעמים מזדהמים. אנשים חולים לפעמים נפטרים גם אם קיבלו את הטיפול המיטבי. לא כל מקרה של מחלה שאובחנה בשלב מתקדם הוא בשל רשלנות, כמו שלא כל מום מולד ניתן היה לאבחון במהלך הריון.
רשלנות רפואית – מתי לחשוד ?
יחד עם זאת, הרבה פעמים ניתן וצריך היה למנוע התרחשותו של נזק גוף בלתי הפיך או חלילה מקרה פטירה, אילו נותן השירותים הרפואיים, היה פועל במקצועיות. הבעיה היא שהמערכת הרפואית איננה נוהגת לפרוש בפני הנפגע ו/או בני משפחתו, שהתרחשה במקרה שלו רשלנות רפואית. יתרה מזאת- מניסיוננו נעיד על מקרים רבים בהם על אף שהרשלנות הרפואית הייתה ברורה במקרה של החולה, הוצגה תמונה מטעה שלא היה כל רבב בטיפול הרפואי, שהמקרה היה "יד הגורל", שהחולה "נפל בסטטיסטיקה" או בקצרה- ביש מזל.
משכך, נודעת חשיבות רבה לערנות של המטופל לצד חשדנות והטלת ספק באמירות כגון "מדובר בנזק בלתי נמנע", "לא ניתן היה לאתר המום באולטרה סאונד", "X אחוזים מהניתוחים האלו נכשלים גם ככה" וכו'.
ריכזנו עבור הגולש רשימה של מקרים, מעין "דגלים אדומים" שאם אחד מהם מתקיים- המלצתנו החד משמעית היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית:
- מקרה פטירה או נזק בלתי הפיך סביב ניתוח- אמנם, כפי שפורט לעיל, לא כל ניתוח שמסתיים עם נזק בלתי הפיך או חלילה פטירה הוא תוצאה של רשלנות רפואית, אך אסור גם לשכוח כי ניתוחים מטרתם לשפר מצבו של המנותח (ולא ההיפך). חשוב לשים לב שלא תמיד הנזק שנגרם בניתוח מופיע מיד ולפעמים עוברים שבועות עד שמזהים נזק שהתגבש; לפעמים מופיע אצל החולה במהלך תקופת ההחלמה מצב המחייב טיפול, כגון זיהום שאיננו מאובחן ואיננו מטופל בזמן, כך שהרשלנות יכולה להתרחש גם בתקופת ההחלמה מהניתוח. חשוב לא להתפתות לקבל הסברים המתרצים כישלון הניתוח כגון "זהו סיבוך ידוע" או "ב-5% מהמקרים הניתוח נכשל" וכדומה. חשוב להיות ערניים ומודעים לאפשרות של רשלנות.
- גילוי מחלה ממארת בשלב מתקדם- ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת כיום לגלות מחלות ממאירות בשלב ראשוני. לצד השיפור באמצעי הריפוי, ישנן כיום הרבה מחלות ממאירות כגון גידולי שד או מעי, שבעבר היוו גזר דין מוות לחולה אך כיום ניתנות לריפוי מלא. מה שהתפתחה במיוחד היא יכולת הגילוי המוקדם. לצערנו לא אחת נתקלנו במקרים של גילוי מאוחר של מחלות ממאירות כגון סרטן שד, כאשר במהלך הבירור נתגלה לנו שלא בוצע הבירור הנדרש או שלא ניתנה ההתייחסות המתאימה לתלונות החולה ושאילו היו פועלים כנדרש המחלה הייתה מאובחנת בשלב ראשוני. שוב, כמו לגבי ניתוחים, ודאי לגבי מחלות ממאירות- לא כל מחלה ממארת ניתנת בכל המקרים לגילוי מוקדם. מצד שני, גילוי מאוחר מצדיק בירור משפטי.
- אבחון וטיפול מאוחרים במקרים של שבץ מוחי והתקף לב: שבץ מוחי, כמו התקף לב, שניהם מצבי חירום רפואיים, דהיינו מצבים שבהיעדר טיפול מיידי עלולים לגרום לנכות ולמוות. המייחד מצבים אלו הוא גורם הזמן- בשני המקרים "כל דקה קובעת" ואיחור בזיהוי הבעיה ובמתן הטיפול עלול לעלות ביוקר. בין אם מדובר באיחור בתחילת הטיפול לאחר שהמצב אובחן (כגון השתהות בביצוע צנתור בהתקף לב או איחור במתן טיפול ממיס קריש דם במקרה של שבץ מוח איסכמי), בין אם מדובר בהתעלמות מתלונות החולה (תלונות המבשרות על התקף לב בפתח כגון לחץ בחזה או גמגום חולף במקרה של שבץ), אלו וגם אלו עשויים להוות רשלנות רפואית המזכה הנפגע בפיצוי כספי.
- לידת ילד עם מום או סינדרום גנטי- תביעות רשלנות רפואית בהריון הן אחד התחומים המרכזיים בשדה הרשלנות הרפואית. ההתפתחות הטכנולוגית באמצעי ההדמיה, בטיפול באם ובעובר, בשדה הגנטי ובכלל, מעמידה לציבור הנשים ההרות שלל דרכים לבחון ולוודא שלום העובר שברחמן. לפיכך, במקרה בו נעשה מעקב הריון, נעשו סקירות אולטרה סאונד וכדומה שהיו לכאורה תקינות, ונולד תינוק עם מומים או תסמונת גנטית כזו או אחרת- המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עו"ד.
- נזקים לתינוק או ליולדת סביב לידה- אכן לידה אינה חפה מסכנות. יחד עם זאת, לידה גם לא אמורה להסתיים עם נזק לתינוק או ליולדת. לא אחת נוכחנו לגלות כי עיכוב בלתי סביר בחילוץ עובר הסובל ממצוקה עוברית או שימוש בצורה בלתי תקינה בשולפן ריק, הביאו לנזקים חמורים, שלא היו קורים, אילו היו נוהגים כנדרש.
לסיכום, אירועי רשלנות רפואית אינם פוסחים גם על מדינתנו הקטנה. למרבה הצער, אין כיום כלל גילוי נאות במסגרתו מדווח למטופל כי נזקיו נגרמו בשל רשלנות רפואית וכי באפשרותו לקבל בשל כך פיצוי. יתר על כן- קיימת אפילו מדיניות של הסתרה וטשטוש. משכך נדרשות ערנות וחשדנות מצד מטופל שניזוק במסגרת טיפול רפואי. ניסינו במאמר זה לסייע במעט בבעיה על ידי הצגת מקרים קלאסיים המרמזים על רשלנות רפואית, אך מובן שמדובר ברשימה חלקית שאינה מכסה שלל הנסיבות הקיימות. נדגיש שוב- במידה שחוויתם את אחד מהתרחישים שתוארו לעיל, המלצתנו היא לפנות לייעוץ עם עורך דין לרשלנות רפואית.
ג. נסים – א. דר | עורכי דין רשלנות רפואית
ראה גם: