ממשלת שווייץ תמכה היום בהצעה, לבטל את הרשעתם של האנשים שהפרו בתקופת מלחמת העולם השנייה את החוק, וסייעו או העניקו מקלט ליהודים ולפליטים אחרים שנמלטו מגרמניה הנאצית.

"טיהורם של האנשים, שסייעו לפליטים, חייב להתבצע משום שהרשעות אלה לא יכולות להיראות יותר כצודקות מנקודת ההשקפה העכשווית", נאמר בהודעת משרד המשפטים השוויצרי לאחר שהקבינט הביע תמיכה בהצעתה של ועדה פרלמנטרית.

צעד זה ננקט לאחר שנים של היסוסים בשווייץ, אודות התנהגותה בתקופת המלחמה ומדיניותה נגד היהודים, שכתוצאה ממנה שילחה בחזרה פליטים אל מותם בגרמניה.

הדו"ח הסופי, שנערך להזמנת הממשלה, פורסם במרס לאחר שבמשך חמש שנים עבדו עליו
תשעה היסטוריונים, שמצאו כי שווייץ התעלמה מאחריותה המוסרית לקרבנות המשטר הנאצי.

"הטיהור הוא מעשה נאות, כי אנשים רבים שעזרו פעלו מתוך מחויבות חסרת אנוכיות, ואחדים מהם אפילו מתוך ידיעה כי הם היו בסכנה. לא מעטים הסתבכו בצרות והורשעו בשל עזרתם לפליטים", נאמר בהודעת משרד המשפטים.

בהתאם לטיוטת החוק תוכרז חנינה כללית, או שוועדה מיוחדת תבדוק כל מקרה לגופו. כך או כך, איש לא יהיה זכאי לקבל פיצויים.

לא ברור כמה אנשים יפיקו תועלת מצעד זה, כי ייתכן שרק 5-10 אנשים כאלה עדיין חיים.

המקרה המפורסם ביותר של אדם, שהוכיח אומץ לב אזרחי וסייע לפליטים, היה מקרהו של פאול גרינינגר, מפקד המשטרה בקנטון סנט גאלן, שטוהר רשמית ב-1995 מאשמת זיוף מסמכים להצלת חיי יהודים. גרינינגר הציל כ-3000 יהודים, בכך ששינה את תאריך החותמת על כניסתם לשוויץ, ובכך הטעה את השלטונות הפדרליים שחשבו כי הפליטים הגיעו לפני ששוויץ סגרה את גבולותיה ליהודים באוגוסט 1938.

לאחר הרשעתו, פוטר גרינינגר מעבודתו ולא הועסק יותר בעבודה קבועה אלא עבד בעבודות מזדמנות. הוא קיבל את תואר חסיד אומות העולם מיד-ושם ב-1971, אך מת שנה לאחר מכן, שבור ומר נפש, בלא שמולדתו הכירה בפועלו האנושי הגדול.