בית המשפט המחוזי בתל אביב הפך על פיה את פסיקת בית משפט השלום בעניינם של 3 שוטרים וזיכה אותם מחמת הספק מאשמת תקיפת עציר בן 18. השוטרים אבי דבח, עופר דנן וחזי רשתי ערערו על פסיקת בית המשפט השלום שהרשיע אותם בתקיפה מחמירה. בית משפט השלום הרשיע אותם כי תקפו באגרופים את המתלונן וכי בעטו בו בעת וויכוח על זכותו להשתמש בטלפון, וכל זאת בשעה שהיה עצור.
בית משפט השלום גזר על דבח 6 חודשי מאסר בפועל, ריצוי בעבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי, ועל שני הנאשמים האחרים נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן חויבו השוטרים לפצות את המתלונן.
בית המשפט המחוזי קבע בפסיקתו כי בית משפט השלום לא שם לב לתמרורי אזהרה מהבהבים לגבי אמינותו של העציר, שסובל מהפרעת התנהגות ואשר למרות גילו הצעיר, צבר 5 הרשעות פליליות ו-13 תיקים שנפתחו לו במשטרה, שנמצא בהם כי ביצע את העבירות. כמו כן העציר התלונן בעבר תלונות שווא נגד אנשי משטרה ונקבע לגביו כי "הובהרה עד כה נטייתו להסתבך בעברות דווקא כאשר מדובר בשוטרים וכלפי שוטרים במיוחד".
השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ונורית אחיטוב אף ציינו כי למתלונן הייתה סיבה של ממש לנטור טינה לשוטרים המערערים. הוא רצה, אמרו השופטים, להזיק לשוטרים ולהפלילם משום שמעמדו כ"איש חוליה" בין העצורים נשלל ומעמד זה כרוך בהטבות. השופטים מציינים כי יש צורך להתחשב גם בעובדה כי מדובר במתאגרף מקצועי שלפי טענת השוטרים הפעיל אלימות כלפיהם, וכן כי אדם זה נזקק לתרופות הרגעה כדי למתן את התנהגותו. כל אלו נתונים רלוונטיים שיש לקחתם בחשבון, הוסיפו השופטים. כל אלה, כתבו השופטים, הצריכו זהירות כפולה ומכופלת בעת בחינת אמינות עדותו, שנתגלו בה סתירות.
"קיים לפחות ספק אם אמנם התרחשו הדברים כפי שטען המתלונן ומספק זה רשאים המערערים ליהנות", קבעו השופטים.
בית משפט השלום גזר על דבח 6 חודשי מאסר בפועל, ריצוי בעבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי, ועל שני הנאשמים האחרים נגזרו 6 חודשי מאסר על תנאי. כמו כן חויבו השוטרים לפצות את המתלונן.
בית המשפט המחוזי קבע בפסיקתו כי בית משפט השלום לא שם לב לתמרורי אזהרה מהבהבים לגבי אמינותו של העציר, שסובל מהפרעת התנהגות ואשר למרות גילו הצעיר, צבר 5 הרשעות פליליות ו-13 תיקים שנפתחו לו במשטרה, שנמצא בהם כי ביצע את העבירות. כמו כן העציר התלונן בעבר תלונות שווא נגד אנשי משטרה ונקבע לגביו כי "הובהרה עד כה נטייתו להסתבך בעברות דווקא כאשר מדובר בשוטרים וכלפי שוטרים במיוחד".
השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ונורית אחיטוב אף ציינו כי למתלונן הייתה סיבה של ממש לנטור טינה לשוטרים המערערים. הוא רצה, אמרו השופטים, להזיק לשוטרים ולהפלילם משום שמעמדו כ"איש חוליה" בין העצורים נשלל ומעמד זה כרוך בהטבות. השופטים מציינים כי יש צורך להתחשב גם בעובדה כי מדובר במתאגרף מקצועי שלפי טענת השוטרים הפעיל אלימות כלפיהם, וכן כי אדם זה נזקק לתרופות הרגעה כדי למתן את התנהגותו. כל אלו נתונים רלוונטיים שיש לקחתם בחשבון, הוסיפו השופטים. כל אלה, כתבו השופטים, הצריכו זהירות כפולה ומכופלת בעת בחינת אמינות עדותו, שנתגלו בה סתירות.
"קיים לפחות ספק אם אמנם התרחשו הדברים כפי שטען המתלונן ומספק זה רשאים המערערים ליהנות", קבעו השופטים.