כולנו רוצים להתקדם ולהצליח. כשאנו מצליחים התחושה היא מרוממת נפש, מעצימה, מגדילה ונותנת כח להמשיך מעלה מעלה.
אבל כמה פעמים בחיינו נכשלנו בכשלונות קטנים לצד גדולים? פעם בלימודים ופעם בקשר עם חברים? מסתבר שדי הרבה, אם נשים על משקל המאזניים אולי אף הרבה יותר מאשר הצלחנו.
אנחנו תמיד גאים מאוד בהצלחות שלנו - מקום ראשון בתחרות הריצה מבין כל השכבה, הציון הכי גבוה במבחן מכל בכיתה, הרקדנית הכי מוצלחת– ומתמלאים בגאווה גדולה. החזה מתנפח ואנו חווים תחושה של אושר עילאי. וכשאנחנו נכשלים? עצב גדול אוחז בנו, תחושה של ריקנות וחוסר יכולת להתמודד עם המפלה שמתלווה אליה ירידה חדה בביטחון העצמי.
חוויה לא מווסתת של תחושת הכישלון והתחושה כי "נסתם הגולל ואין לי סיכוי להצליח" שלעיתים סוגרת עלינו, עלולה להוביל להגברת החרדות והחששות מכשלון נוסף, גורמת לנו לקיפאון מחשבתי ולחשש מלנסות שוב וממילא עלולה להעלות אותנו על גל מתמשך של כישלונות.
הדבר משליך על מי ומה שאנחנו, הביטחון שלנו יורד, הדימוי העצמי נפגם ושמחת החיים עשויה להיעלם. לא פעם, במציאות כזו אנחנו מעדיפים "לזרוק הכל" ולפנות לדרכים אחרות, קלות ומסוכנות יותר שלא דורשות מאתנו הרבה ולא ממצות את הפוטנציאל שקיים בכל אחד מאתנו. במילים פשוטות- אנחנו בוחרים לוותר.
פסח שני החל בימים אלה מעניק הזדמנות שניה לכל טמא שלא יכל להקריב את הפסח במועדו, ובא ללמדנו שיש לכל אדם הזדמנות לתיקון, לשינוי, להתקדמות והתפתחות.
קרבן פסח וברית המילה הן שתי המצוות היחידות שהמבטל אותן מתחייב בכרת."וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ ...". קרבן הפסח הינו האקט הראשון שביצענו כעם וממילא משמעות הפסח הינה הצהרת אמונים לעם ישראל ולתורתו, לנצח ישראל, לחזון ולחלום. לעשות את הפסח משמעו להיות חלק מהעם, ומי שהחמיץ את הפסח הופך להיות דחוי ומרוחק.
לכן, דווקא בחג הפסח ישנה הזדמנות נוספת לכפר. זאת על מנת וללמדנו שגם אם אדם נמצא במקום הרחוק והטמא ביותר, תמיד ישנה דרך לחזור ולהיות חלק מכלל ישראל ומהחזון הרוחני שלנו. . כמאמר הרב קוק בעין אי"ה: "אם נסתכל על האדם, על יסוד הכוחות שבו, אז יכול היות שנמצא בו כישרון טוב ולב נכון שרק סיבות מקריות גרמו את החסרונות".
פרשת פסח שני נפתחת בפסוק "אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לה'". פרשה זו פונה ישירות לאותם אנשים המרגישים דחויים, רחוקים וטמאים. דווקא במצוות הפסח אומרת התורה כי "יש סיכוי לתיקון, אסור להתייאש. תמיד אפשר להיות חלק מהכלל ולחזור למסלול הרוחני של חייכם".
בכפר הנוער לבנות דתיות "איילת השחר" שביונתן, שמנו לעצמנו מטרה לעזור לנערות שלא מצאו את הכוחות בתוכן עד כה וללמוד איתן שיש להן הזדמנות שנייה. אנו מאמינים כי בכל נערה המגיעה אלינו טמונים כוחות ויודעים שכאשר ייפתח הרצון להשתנות היא תוכל להוציא אל הפועל את הכוחות הנפלאים הטמונים בה.
ברוריה נויברגר, מנהלת כפר הנוער לנערות איילת השחר מבית עמותת "רוח הגולן"