
במערכה הלאומית מול הטרור כל הארץ חזית וכל החללים חללי מערכות ישראל.
אחרי פסח ויום הזיכרון לשואה ולגבורה, בצמוד ליום העצמאות - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – היום בו העם זוכר וחולק כבוד לאלה ש"במותם ציוו לנו את החיים".
ציוו במובן איפשרו לנו לחיות חיים מלאים-חסרים. חסרים אותם את יקירינו. עד כמה היינו יכולים להיות מאושרים יותר, חזקים יותר, שלמים יותר איתם. עכשיו אנחנו אלה שצריכים לצוות את עצמנו כיצד לחיות אותם. לא רק לזכור, וכי אפשר לשכוח? אלא להיות ראויים לקורבנם-קורבננו ולזכרם. לזכור לא רק את מותם אלא גם את דרך חיים ולהפוך את האבדן והכאב למורשת וצו חיים לנו ולילדינו ולדורות הבאים.
שני טקסים מקיימת היום מדינת ישראל. שני סוגי אזכרות – טקסי אזכרה לזכרם של חללי מערכות ישראל וטקסי אזכרה לזכרם של חללי נפגעי פעולות האיבה.
היום המערכה שלנו מזה שנים היא נגד הטרור וכל הארץ חזית. ברור כי הלחימה ברצועת עזה, ביהודה ובשומרון, בדרום ובצפון, בספר ובמרכז היא מערכה אחת שהחיילים והאזרחים שנהרגו בה, אלה גם אלה נהרגו מפגיעת אותו אויב ובאותה מערכה.
הגיע הזמן לשנות ולהחליט על קיום טקס אחוד ולהאציל את אופן ביצועה לרשויות המקומיות בישראל בתיאום עם כלל המשפחות.
החלטה לכלול את חללי הטרור במניין חללי מערכות ישראל תעשה צדק לכל שנפלו ונרצחו במערכה נגד הטרור בה "כל הארץ חזית", תאפשר לכולנו להרגיש שייכות לאתוס הלאומי ותבהיר כי קרבנם-קורבנכם היה למען תקומת ישראל.