יחסו של הציבור החרדי בן ימינו ליום העצמאות הוא בעיקר תודעתי. רעיוני. נתון לפולמוס בין כותלי בתי המדרש ומוסדות החינוך.
יש אלו הסבורים כי העובדה שמדינת ישראל מאפשרת ומטפחת את אורח החיים החרדי ומעודדת באמצעות תקציבים את פריחת עולם התורה היא נקודת ציון ראויה להערכה ומנגד יש אלו הבוחרים לראות את מחצית הכוס הריקה ולתת דגש לצביון החילוני שלה.
אולם בשנים עברו, במיוחד בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, מצאנו חלקים נכבדים בקרב הציבור החרדי והנהגתו שהיו חוגגים הלכה למעשה את יום העצמאות ואף משתמשים בביטויי שמחה, לעיתים רוחניים דוגמת תפילות מיוחדות.
ידוע שהאדמו"ר הישיש מבוהוש, רבי יצחק פרידמן זצ"ל, שנפטר לפני כ-25 שנה נהג לומר את תפילת 'הלל' ללא ברכה ביום העצמאות (כמה אירוני שנכדו נמנה כיום על חוגי הקנאים ואינו נוטל כספים מהמדינה).
לפני שנים אחדות נחשף מכתב שנכתב בד' אייר תשי"ט – תאריך ש'נפל' על יום העצמאות באותה שנה - בו פונה האדמו"ר לקרוב משפחתו הרב יעקב טברסקי ולאחר שמברכו בבריאות חותם האדמו"ר על מכתבו "מועדים לשמחה" לצד חתימת שמו.
חסידים שהיו נוהגים להתפלל אצלו סיפרו כי היה נוהג 'לערוך שולחן' ('טיש') מיוחד ביום העצמאות, לזמר זמירות ולהרבות בדברי שבח על נס ההצלה שאירע לו כשארגוני 'המזרחי' סייעו לעלייתו ארצה ולכמה מאדמו"רים בית רוז'ין שאף חגגו ביום העצמאות דוגמת האדמו"רים מסדיגורה, סדיגורה פישמשל, זלטפולה וצ'ורטקוב. האדמו"ר מסטרטין אף היה חובש את השטריימל ושאר בגדי החג ואומר הלל בשם ומלכות.
ערב יום העצמאות הראשון התבטא עתון 'המודיע' של אגודת ישראל כי יום זה הוא יום שמחה והודיה על הניסים הגלויים שאירעו בעת מלחמת העצמאות.
"חג זה של המדינה משותף הוא לכל אזרחי מדינת ישראל, והשמחה לא שלמה כי הלבבות לא הוכשרה לגאולה השלימה וביום זה נחוג קודם את האתחלתא דגאולה דקיבוץ גלויות אשר העצמאות אפשרה אותה... וביום העצמאות עלינו לזכור את הניסים הגלויים אשר בעיננו ראינו במלחמה הקשה נגד שבעה עממים פולשים", לשון העיתון.
בספר 'שו"ת 'שבט מיהודה' מסופר על החגיגות שנרשמו בבני ברק בימי העצמאות הראשונים. "גם בעיר בני ברק, אשר הרוב המכריע של יושביה שומרי תורה ומצווה, סידר ראש העיר ר' יצחק גרשטנקורן הי"ו תזמורת בעיר ביום העצמאות, ומצווה לשמוח ביום זה להלל לד' על חסדו!".
על פי זיכרונות חסידים ישישים, בבית הכנסת של חסידי אלכסנדר התקיימו חגיגות ביום העצמאות ואף בבית מדרשו של האדמו"ר מויזניץ' אמרו הלל בשנה הראשונה לכינונה של המדינה ביום העצמאות.
גם בקרב ההנהגה הליטאית רבים ראו בכינונה של המדינה משום שמחה ולדעת חלקם אף 'אתחלתא דגאולה'.
"נאמנים עלי דברי הרב מפוניבז', הרב יוסף כהנמן (ראש ישיבת פוניבז') שלא פעם אמר בציבור, ברבים, שאנו חיים בזמן של אתחלתא דגאולה, גם אני שמעתי את זה ממנו", לימים סיפר הרב אריה בינה זצ"ל. בישיבת פוניבז' הוא נהג לתלות דגל ישראל ביום העצמאות. מנהג זה קיים עד היום – וגם היום נתלה דגל ישראל על גג ישיבת פוניבז'.
לימים סיפר הרב צבי יהודה מלצר, בנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, (בעמח"ס 'אבן האזל', ור"י 'עץ חיים'): "אבא זצ"ל ראה בתקומת מדינת ישראל יד ה' והארה עליונה של הקב"ה לבני ישראל... כשהעיר פלוני שהנה באה המדינה בידיהם של יהודים שאינם קרובים למצוות, השיב לו אבא: אי אפשר להביע דעות ולתת עצות לקב"ה. לא הכל מבינים אנו..."