מה גיל רונן היה אומר על הכנסת ה-21?

עוד שבוע ימלאו 60 יום למותו של גיל רונן ז"ל. אילו היה איתנו היום, בטוח שהיו לו הרבה תובנות על הכנסת ה-21.

בייחוד שמדובר בכנסת שתעדרנה ממנה פמיניסטיות ותיקות, כמו מרב מיכאלי, ציפי לבני, עליזה לביא ואורלי לוי, שבמשך תקופה ארוכה התרגלנו לראות אותן נותנות את הטון בועדות הכנסת ובחקיקה.

תור הזהב שלהן החל בשנות ה-90 עם קריסת חלום אוסלו ואובדן אמון הציבור בנוסחת השלום תמורת שטחים של השמאל. החלל שנוצר התמלא במהירות בארגונים פוליטיים כמו "נשים בשחור", ו"קואליציית נשים למען שלום" שהמשיכו לחתור למטרות שמאלניות מובהקות, תוך שהם "מלבישים" עליהן רטוריקה של מעמד האישה.

ממערכת שמגנה על העם מפני האויב, הצבא הוצג כ"אויב" של נשות העם. כל הגברים, המשרתים במילואים, הפכו לבעלים מכים בפוטנציה ונדרש לקחת מהם את הנשק. האימונים ירדו בדרגתם כדי להתאימם ליכולת הפיסית של הלוחמות וההתעסקות בשירת נשים יצאה מכל פרופורציה (כאילו שמה שעושים בצבא זה כל היום לשיר). צה"ל מצא עצמו בהתגוננות מתמדת ,שזו בסה"כ הייתה עוד דרך להרחיק אותו מענייני הלחימה ואילו המשפחה הפכה מהתא הבסיסי התומך, למנגנון שכל מטרתו לדכא כביכול את הצלע הנשית.

רונן היה אחד הראשונים שהעז להכריז כי המלך הוא ערום. הוא התריע שמטרתו האמיתית של הפמיניזם הפוליטי היא לתקוף את הגבר הישראלי, האב והלוחם וליצור "הפרד ומשול" בין המינים. כי כך היא תמיד דרכו של השמאל לחתור ל"הפרד ומשול" ביודעו שבאנשים מפולגים יהיה לו קל יותר לשלוט.

האם ההתמעטות של נציגות הפמיניזם הפוליטי בכנסת הנוכחית היא זמנית, או מעידה על התפכחות הציבור ממנו? מוקדם עדין לומר, אך קשה שלא לשים לב שבמערכת הבחירות הזו הנושא המגדרי לא היווה אישיו, אפילו לא עבור מפלגת העבודה הגוועת שהפכה אותו לדגל, וזאת בניגוד גמור למערכות בחירות קודמות. למי שזוכר אייך ציפי לבני נאחזה במעמד האישה בבחירות 2008 , או אייך משה כחלון, ערב הבחירות של- 2014 ערך כנס לנשות המפלגה שלו שהמשתתפים נשאו בו סיכות "כולנו נשים" על הדש.

ולא רק זאת אלא שמערכת הבחירות הנוכחית היא הראשונה שבה חוסנו של התא המשפחתי נכלל באופן מפורש במצעה של מפלגה אחת (זהות) ובדרישות הקואליציוניות של מפלגה אחרת , איחוד מפלגות הימין שדרשה הקמת אגף שיהיה אחראי להפחתת שיעור הגירושין בישראל ולחיזוק התא המשפחתי.

בטוח שזה יותר ממקרה ששתי המגמות האלה קורות זו לצד זו. כך גיל, אילו היית כאן היום איתנו, היית רואה שעמלך נשא פירות.