עם שובה של פרשת הפללתו של עמוס ברנס ז"ל לכותרות בעקבות הודאתו לכאורה של תושב הצפון בביצוע רצח רחל הלר המנוחה לפני 45 שנים אנו מזכירים את דבריו של ברנס ליומן ערוץ 7 לפני עשור, דברים בהם התייחס להפללות דומות אפשריות של חפים מפשע.
"צריך להיות אוברול כללי בפרקליטות. אדם נכנס לכלא וכל המשפחה שלו נכנסת איתו לכלא", אמר אז ברנס. "ישבתי שנים בכלא. התמודדתי עם נחישות ואמונה והצלחתי להגיע לזיכוי המוחלט. תבעתי את המדינה בסכום עתק. זה הישג לאדם אחד שנלחם נגד המערכת".
את האחריות לעיוותי הדין הטיל ברנס בראיון על כתפי פרקליטות המדינה. "מי שאשם הוא הפרקליטות שחותמת על כתב אישום בלי לברר".
לדבריו, קלות ההרשעה נובעת מניצול של הפרקליטות אנשים שמאופיינים ב"חוסר ניסיון בעולם הפשע, תמימות של אנשים, אנשים שלא יודעים להתבטא או לכתוב מובאים לפרקליטות והופכים לנס עבורם".
להערכתו של ברנס, המשטרה עוסקת בהפללה כיוון שאנשיה וקציניה משתכרים משכורות נמוכות, וכדי להגיע לקידום שבצידו שכר עליהם להציג תוצאות, גם אם מקורן בעיוותי דין ומשפט.
"האשמה רק על הפרקליטות. היא חייבת לבחון את התיק, אם התיק לא בסדר צריך לדרוש הבהרות ונתונים. כל אחד יכול לחתום, אבל חייבים לברר".
"בענייני שלי, הם הרסו משפחות במשך שנים רבות לא בשביל צדק אלא בשביל אגו. מבחינתם 'לא יתכן שעמוס ינצח אותנו'. הכול התנהל על בסיס אגו. רובינשטיין, חיים כהן, קרמניצר דורנר, אהרון ברק ואחרים אמרו שקורה כאן אסון. חיים כהן שהרשיע אותי התנצל ואמר טעיתי, אבל הפרקליטות נותרה עיקשת באגו שלה ולא התייחסה כי בעיניה מי זה חיים כהן, ומי זו דליה דורנר ורובינשטיין?".
ברנס החריף את דבריו: "האם אנחנו חייבים להיות שפני ניסיונות של הפרקליטות? מי שעשה זאת חייב להיכנס לכלא. כל מי שנגע בפשע סופו להיות בפשע. הוא ייתן את הדין.
בהתייחסו לאירועים אחרים של הפללות תמוהות, כמו אלה של סולימאן אל עביד והמורשעים ברצח דפנה כרמון, קבע כי כאלה מתרחשים גם כיום, וגם כיום נכלאים חפים מפשע על לא עוול בכפם. אחת הדוגמאות היא רומן זדורוב המואשם ברצח תאיר ראדה ז"ל. "זדורוב אין לו כל נגיעה בפרשה, אבל איך נקבל דרגות ואיך נתקדם? נתפוס אנשים שאין להם ניסיון ויכולת התבטאות...", דברי ברנס לפני עשור.
כאן המקום להזכיר את מכתבו של מי ששפט את ברנס, השופט חיים כהן המנוח, לברנס במהלך ימי כלאו: "לעמוס ברנס רב שלומות: אני שמח מאד על שזכיתי היום להיות ראשון מברכיך לקראת צאתך לחופשי. סמוך לבי ובטוח שבשובך להיות אזרח חפשי במדינת ישראל תצדיק את התקווה שכבוד נשיא המדינה וכל ידידיך וקרוביך, ואני עבדך, תולים בשחרורך. יודע אני שכל מאווייך נתונים עתה להוכחת חפותך מכל פשע, והעובדה שיכולתי ואולי עוד אוכל לעזור לך לצאת וללחום את מלחמת הצדק, ממלאת אותי סיפוק רב. סופו של הצדק להיגלות, וסופו של מעוות להיתקן - ומי יתן שלא יארכו הימים וצדקך יצא לאור עולם. בכל הברכות הטובות חיים כהן".