תודה לך הרצל, חוזה המדינה

סבי מצד אימי ר' אריה בן צבי ז"ל, היה המורה הראשון בבית הספר נצח ישראל בחיפה, משנות מלחמת העולם הראשונה. את תלמידיו נהג לקחת לטיולים בארץ וכן לשני קברי צדיקים: לקבר האר"י בצפת ולימים, לקברו של הרצל-חוזה המדינה בירושלים.

יתרה מזו, מידי שנה בשבת שלפני יום הזיכרון להרצל, ב- כ' תמוז, היה נוהג סבי לומר אזכרה לעילוי נשמתו של הרצל, בבית הכנסת המרכזי רמב"ם בשכונת נוה שאנן בחיפה.

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, שהיה הרב הראשי הראשון לישראל, ספד לד"ר בנימין זאב הרצל עם פטירתו בכ' תמוז תרס"ד (1904) תוך שהוא מכנה את הרצל משיח בן יוסף. משיח בן יוסף הוא זה שבאמונה היהודית, תפקידו להכשיר את כל הכלים לקראת הופעת משיח בן דוד המבטא את הגאולה השלמה.

הרב קוק ראה בהרצל ובפעילותו בחזון ובמעש, את כוחו של משיח בן יוסף. פעילותו של הרצל באה לעורר ולהכשיר את עם ישראל המפוזר בגלות, לתודעה הלאומית לשיבה לציון ולהקמת מדינת היהודים. הרצל פעל רבות להשפיע גם על אישים כמו האפיפיור וראשי ממשלות כמו בטורקיה, רוסיה, גרמניה ואנגליה, לסייע למאבק הלאומי של העם היהודי לשוב לארצו ולהקים בה ישות לאומית, את מדינת היהודים.

מאז חורבן בית ראשון ושני, משך כל שנות גלותנו, נשמעו קולות הקוראים לשוב מהגלות לציון-לארץ ישראל. היו אלה נביאים, תנאים, אמוראים וגאונים, שהדגישו את חשיבות הישיבה בארץ ישראל והרצון לעלות אליה. בימי הביניים, לפני כ- 1000 שנים, נשמעו קולותיהם של ר' יהודה הלוי, הרמב"ם, הרמב"ן ואחרים, שקראו לעלות לציון ולבנותה ואף עלו אליה, אך לא הצליחו לקומם בה מציאות לאומית משמעותית של יהודים.

לפני למעלה מ- 500 שנה (1492) לאחר גירוש ספרד וכיבוש ארץ ישראל בידי הטורקים (1516), התעוררו יהודים רבים לעלות לארץ ובעיקר לגליל. בצפת ובטבריה, נבנו קהילות יהודים גדולות שראשיהן קראו ליהודים לעלות לארץ ישראל.

ה"אור החיים", ר' חיים בן עטר, עלה עם כל משפחתו ותלמידיו ממרוקו בשנת 1742 לארץ ישראל.
הגאון מוילנא, לפני כ-200 שנה עורר להקים תנועת עליה לארץ והחליט לעלות בעצמו לארץ ישראל כחלוץ לפני המחנה. רבים מתלמידיו הגשימו את חזונו והיוו את הבסיס לישוב הישן.

לפני כ-160 שנה החלה התעוררות ודחף לאומי ודתי לרעיון יישוב ארץ ישראל. קריאות רבנים, עיתונאים ואישים נוספים, שביטאו בהגותם, בקריאותיהם ואף בפעילותם, את בשורת חיבת ציון.

כל הקולות שקראו לשוב לציון, כל אלו שפעלו ועלו, לא זכו שפעילותם תביא להתעוררות לאומית רחבה, אצל יהודים מכל הזרמים, בכל קצוות תבל, לשוב לציון. הרצל, היה האיש שלפני כ-120 שנה, הפך בחזונו ובפעילותו, את כל התודעה והתנועה לציון, לתנועה לאומית-מדינית, שתרמה בסופו של דבר, להקמתה של מדינת היהודים, היא מדינת ישראל.

במאות פגישות וכינוסים עם מנהיגים יהודים וקהילות ברחבי העולם, בכך הוא תרם את התרומה המכרעת להתעוררות הלאומית של עם ישראל לשוב לארצו.

בעשרות פגישות עם מנהיגים מהעולם, תרם הרצל את תרומתו המדינית החיונית, להכשרת דעותיהם של מנהיגי העולם להקמתה של מדינת היהודים-היא מדינת ישראל.

בקונגרס הציוני הראשון שיסד הרצל בבאזל הוא קרא בנאום הפתיחה "עם יכול להיוושע רק בידי עצמו... הציונות היא התשובה אל היהדות לפני השיבה אל ארץ היהודים...ללכד את כל היהודים על בסיס לאומי לציון".

הרצל השתדל בפעילותו, להכין את כל הכלים המדיניים והחומריים לשם מימוש חזון השיבה לציון של עם ישראל ועל כך כינה אותו הרב קוק זצ"ל בהספידו אותו, משיח בן יוסף, מכין הגאולה השלמה.

היטיב לבטא את פועלו של הרצל יורם טהרלב, בשיר הרצל: "הרצל וכל האדונים הנכבדים בבאזל יסדו את מדינת היהודים... הוא רץ ודאג ונאם ונדחף מן המזכיר אל השר מן המיניסטר אל הגראף האמין כתינוק בכל מה שהוא בדה ואמר 'אם תרצו אז אין זו אגדה'.

יענקל'ה רוטבליט בשירו על בנימין זאב הרצל: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב, תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית? תשתה איתי כוסית אחת לחיים, בנימין זאב. רק דרך אגב כדי שתדע - ואם תרצה, אין זו אגדה''.

קמה ונהייתה מדינת ישראל, קרוב למחצית מיהודי העולם כבר גרים בה והיא קולטת עליה ומתפתחת, מובילה ועולה.

כמי שנולדנו לתוך המדינה, אני מביט בך, חוזה המדינה, יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה, שהקב"ה בחר בך ונתן לך את הכוח להיות חוזה, בשם עם ישראל לדורותיו אני אומר לך כאן מכנסת ישראל, בשנת ה-71 למדינה, תודה רבה.