קינון הרחמים בכרמל
קינון הרחמים בכרמלצילום: יניב לוי פז,רשות הטבע והגנים

הבוקר (רביעי) תועדו עופות דורסים מסוג רחם כשהם מקוננים בכרמל. הרחם נמצא בסכנת הכחדה עולמית וברשות הטבע והגנים שמחים מההישג.

הקינון הבוקר בכרמל הוא הקינון הראשון של רחמים מזה חמישים שנה. את הקינון החריג בנוף הכרמל זיהו פקחים ואקולוגים של רשות הטבע והגנים ואלו התרגשו עוד יותר כאשר הבחינו כי הקינון הוא של זוג רחמים שנולדו שניהם בגרעין הרבייה בחי בר כרמל.

מדובר בהישג מרגש לא רק בישראל אלא בהישג בעל קנה מידה עולמי משום שזו הפעם הראשונה ככל הידוע שעופות שנולדו בגרעיני רבייה יעודיים ולא בטבע - מצליחים לקונן בטבע, כך הסבירו ברשות הטבע והגנים.

לדברי אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים: "הרחם הוא עוף דורס בינוני בגודלו שעיקר מזונו פגרים ושיירי בעלי חיים, והוא מתמחה בפיצוח של קליפות ביצים. בישראל האוכלוסייה היציבה מונה כ-55 זוגות ושומרת על יציבות בעשור האחרון אחרי ירידה דרסטית מ-150 זוגות לאורך כ-30 שנה. הרחם נכחד מהכרמל בראשית שנות ה-60 ומהגליל בסוף שנות ה-80 . זאת למעט זוג יחיד בנחל עמוד, שאחד מפרטיו הורעל בשנה שעברה, שוקם בבית החולים לחיות בר של הספארי ברמת גן ורשות הטבע והגנים, שוחרר חזרה לטבע ונדד לסודן שם הוא מקנן כעת".

לדבריו, "הרחם הוא העוף דורס המקומי שנמצא בסכנת הכחדה עולמית החמורה ביותר ובמרבית תחומי תפוצתו אוכלוסייתו פוחתת. בישראל, לעומת זאת, כנראה בזכות פעולות ממשק, רבייה ואישוש שאנו מבצעים במסגרת 'פרויקט פורשים כנף', המשותף לרשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וחברת החשמל, נשמרת יציבות באוכלוסייה, שהינה חריגה לטובה בקנה מידה עולמי".

הרחם ידוע כעוף מאתגר לרבייה בגרעיני הרבייה בשבי, ובכל זאת, בגרעין הרבייה של פרויקט פורשים כנף מצליחים להגיע לגידול של כ-8-6 גוזלים בשנה שמאוקלמים ומשוחררים בכרמל (בעיקר בחי-בר כרמל וכן ברמת הנדיב). עד כה שוחררו 58 רחמים. חלק מהרחמים לא שרד בטבע, כתוצאה מפגיעות בעיקר מחוץ לגבולות ישראל.

לסיכום אמר הצופה כי "הקינון הוא הישג עצום לפעולות השמירה ואישוש אוכלוסיית הרחמים ולטבע בישראל. רשות הטבע והגנים והשותפים לפרויקט פורשים כנף פועלים באופן מתמשך לניטור ומעקב אחר הרחמים הממושדרים ובזכות זאת נעשתה התאמה ופותחה שיטת איקלום והשבה ייחודית, שמובילה להצלחה מרגשת. מזה כ-5 שנים ניצפים יותר ויותר רחמים החוזרים לכרמל אחרי נדידה ארוכה. רחמים צעירים שוהים באזורי החריפה, בעיקר באתיופיה ובסודן למשך זמן רב, לעיתים כשנתיים, בטרם שבים לארצות המוצא ובמקרה של הקינון המדובר לכרמל".