הלוביסטים פוגעים בדמוקרטיה?

גידול של 80% במספר הלוביסטים בכנסת בתוך שלוש שנים מעלה שאלות קשות אודות השפעת התופעה על הדמוקרטיה. מחקר חדש בוחן את התופעה.

ערוץ 7 , כ"א באייר תשע"ט

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

פעילותם ההולכת והמתרחבת של הלוביסטים המסחריים במסדרונות כנסת ישראל בשנים האחרונות מציפה תמיהה וקושייה בדבר חיוניותה וצידוקה של פעילותם זו.

מחקר חדש של ד"ר ארז כהן, מומחה למדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית מאוניברסיטת אריאל. בחן את מספרם ופעילותם של הלוביסטים, שפעלו בישראל מראשית כהונתה של הכנסת ה-20, מאז יוני 2015 ועד ליוני 2018.

בתחילת פעילותה של הכנסת ה-20 היו רשומים 91 לוביסטים בלבד. ממצאי המחקר מצביעים על מגמת גידול עקבי של הלוביסטים הרשומים בכנסת עד אשר הגיעו לשיא בחודשים אוגוסט- אוקטובר 2017, אז פעלו בכנסת מעל 200 לוביסטים. מאותה תקופה ועד חודש יוני 2018 נרשמה ירידה מתונה במספר הלוביסטים אשר התייצב על 170. כך או כך מדובר בעליה של כ-80% במספר הלוביסטים בתוך שלוש שנים.

לא רק מספר הלוביסטים גדל, גם מספר החברות המיוצגות על ידם. למעשה מאז ראשית כהונת הכנסת ה-20 חלה עלייה של כ-60% במספר החברות המיוצגות על ידי לוביסטים. בנוסף ממצאי המחקר מעידים כי ענף הלובינג המסחרי הנו ריכוזי למדי ונשלט על ידי מספר חברות מצומצם. מעל 50% מהחברות המשתמשות בשירותי לובינג עושות זאת דרך על ידי ארבעת החברות הגדולות העוסקות בתחום. אולם כל ניסיון עתידי לפקח עליו ולהסדירו על ידי עידוד כניסתם של שחקנים נוספים לתחום עשוי להוביל להתרחבות התופעה במקום לצמצומה.

לטענתו של ד"ר ארז כהן, העובדה שחברי כנסת רבים מסתמכים על השדלנים המסחריים כעל מקור מידע בלעדי היא בעייתית ומן הראוי לנסות ולטפל בה, ולאו דווקא על ידי הסדרת פעילותם של השדלנים, אלא דווקא על ידי הגבלת חברי הכנסת עצמם מעשיית שימוש בלוביסטים לצרכי פעילותם הפרלמנטרית. במילים אחרות, על המדינה לפעול גם ובעיקר להקטנת הביקוש ולא רק לצמצום ולהגבלת ההיצע.

הקטנת הביקוש לשירותי לוביסטים על ידי נבחרי הציבור תוכל להיות מושגת במספר דרכים: ראשית, ניתן להציע חובה על נבחר הציבור להצהיר על שימוש במידע שהתקבל על ידי לוביסט ופרסומו של מידע זה בפני הציבור. שנית, יש לפעול להעצמת הרשות המחוקקת ולאפשר לה לקדם את תהליכי החקיקה תוך כדי חשיפתה למידע רב ומגוון שייתר את הצורך בסיוע מצדם של הלוביסטים. כך יש למשל יש לחזק במידה ניכרת את המרכז למחקר ומידע הפועל בכנסת, כדי שיספק חלופה אמתית למידע המסופק על ידי הלוביסטים (עד אשר יהפוך אותם לבלתי רלוונטיים וללא נחוצים). שלישית, יש לחזק את ועדות הכנסת באמצעות הקצאת המשאבים ההולמים (הקשורים בזמן , כסף ומידע), על מנת לשפר את תהליכי קבלת ההחלטות המתבצעים בהן, תוך שמירה על מידת האובייקטיביות, האינטרס הציבורי וערכי הדמוקרטיה.

לטענת ד"ר כהן, באמצעות פתרונות אלו ניתן יהיה להפחית ואף לחסל כליל את פעילות הלוביסטים בכנסת וליצור מציאות בה תהליכי החקיקה וקבלת ההחלטות מתקבלים על בסיס מידע אובייקטיבי, לטובת האינטרס הציבורי הרחב וללא כל פגיעה בעקרון שוויון ההזדמנויות בין אזרחי המדינה השונים.