סוזי נבות: "לא ראוי לכנסת לשמש עיר מקלט לעבריינים"

פרופ' סוזי נבות מתייחסת למשבר במשא ומתן הקואליציוני ומתנגדת לחקיקה פרסונלית שתימנע העמדה לדין של נבחרי ציבור.

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"א באייר תשע"ט

בנימין נתניהו
בנימין נתניהו
Photo by Noam Revkin Fenton/Flash90

המערכת הפוליטית נמצאת בשיאה של הדרמה לקראת הקמת ממשלה חדשה – ובמקביל גוברת האפשרות לקיים בחירות חדשות, אם ראש הממשלה נתניהו לא יצליח במשימה.

פרופ' סוזי נבות, מרצה למשפט חוקתי במכללה למינהל, מסבירה כי יש עוד אפשרויות לפני הליכה לבחירות.

"על פי חוק יסוד: הממשלה, עקרונית ניטל להטיל את הרכבת הממשלה עד 3 פעמים, לפי הסדר הבא: לחבר הכנסת שהנשיא הטיל עליו את הרכבת הממשלה יש 28 ועוד 14 יום מקסימום. אם עברה התקופה או שלפני כן הודיע חבר הכנסת שלא הצליח להרכיב ממשלה, יכול הנשיא להטיל את התפקיד על חבר כנסת אחר שמוכן לקבל את התפקיד או להודיע ליו"ר הכנסת שאין אפשרות להרכיב ממשלה, הכל תוך 3 ימים מהיום שעברה התקופה. בכל מקרה הנשיא יכול להתייעץ שוב עם סיעות הכנסת", אומרת פרופ' נבות בשיחה עם ערוץ 7.

היא מציינת שאם הוטל על חבר כנסת נוסף להקים ממשלה והוא לא הצליח לעשות זאת במשך 28 הימים שהוקצו יכולים 61 חברי כנסת לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת שהסכים לך, תוך 21 מיום הודעת הנשיא. במקרה כזה יש לחבר הכנסת שעליו הסכימו חברי הכנסת – 14 יום להרכיב ממשלה.

השלב הבא הוא התפזרות הכנסת. הוא גם יכול לקרות כעת, אם המליאה מצביע בעד פיזורה. "אם הכנסת מחליטה להתפזר בחוק (וזה חוק פיזור הכנסת שצריך להתקבל ברוב של 61 חברי כנסת) – אז נפסקים ההליכים להרכבת הממשלה. זה אומר שהכנסת יכולה 'להתגבר' על נשיא המדינה ועל הליכי הרכבת הממשלה באמצעות חוק לפיזור הכנסת. למיטב ידיעתי לא נעשה שימוש בסעיף הזה מעולם", אומרת פרופ' נבות ומסכמת, "מכל מקום- אני סבורה כי יימצא פתרון עד ליום רביעי והממשלה תקום".

פרופ' נבות מתייחסת גם לצורך לשנות חוקים בנושא חסינות מפני העמדה לדין. "אין שום צורך אמיתי בשינוי של דיני החסינות. הסיבה היחידה שבגלל מבקשים לעסוק בחסינות היא הרצון למנוע העמדה לדין פלילי של ראש הממשלה. זהו נסיון לחקיקה של הכנסת, שמהותה היא פרסנואלית ורטרואקטיבית, כדי להגן על איש אחד, או אולי על חשודים נוספים בממשלה ובכנסת".

היא מציינת כי "לחברי הכנסת בישראל יש חסינות במילוי תפקיד - זו החסינות המרכזית, הקיימת בכל העולם, ונועדה להגן בעיקר על התבטאויות ומעשים הקשורים במילוי התפקיד. יש לחברי הכנסת הגנה מצויינת מפני העמדה לדין פלילי או אזרחי על כל מה שהם אומרים- גם אם המדובר בהסתה, בתמיכה בטרור, בהוצאת דיבה, בגזענות וכיו"ב. זו חסינות שלא ניתן להסיר אותה והיא מגינה על חברי הכנסת גם לאחר שסיימו לכהן בתפקידם".

לדברי פרופ' נבות השאלה היא האם צריך לתת לח"כים הגנה נוספת גם על עבירות שאין להן שום קשר למילוי התפקיד.

"אצלנו קיימת חסינות פרוצדורלית זו, שהכנסת יכולה להסיר (או לא לתת). אבל צריך לזכור שהחסינות שניתנה לחברי הכנסת לא נועדה לאפשר לכנסת לשמש עיר מקלט לעבריינים. אנחנו מדינה של שלטון חוק וכולם שווים בפני החוק. כל אדם כפוף לחוק, ואם הוא חשוד בעבירה פלילית- הוא אמור להישפט על כך. גם חברי הכנסת כפופים לחוק, הם לא מעליו. אם חבר כנסת עושה עבירה פלילית שלא קשורה לתפקידו, הכלל הוא שעליו עמוד לדין כמו כל אדם אחר. זו מהותו של עקרון השוויון בפני החוק", היא מסבירה.

"לדעתי לא משנה כיצד חוק החסינות יתוקן. החלטה של ועדת הכנסת או של מליאת הכנסת, לתת הגנה לראש הממשלה - תהייה ככל הנראה החלטה בניגוד לנוסח החוק, למטרתו ולכוונותיו", אומרת נבות.

היא מציינת כי "כדאי לזכור כי דין הבוחר אינו בא במקומו של דין המשפט. הציבור בחר בליכוד בראשות נתניהו, כדי שנתניהו יעמוד בראשות הממשלה כל עוד הוא יכול, מבחינה משפטית. אלא שאם הכנסת תשקול את השיקול ש"הציבור בחר בו"- כשיקול כדי לא להסיר את החסינות או להעניק לו חסינות - זה יהיה ככל הנראה שיקול זר ובית המשפט עלול לבטל את ההחלטה על מתן חסינות".

לדבריה, "בית המשפט לא ממהר להתערב בענייני הכנסת. ההיפך הוא הנכון. בניגוד לדעה הרווחת - אין כמעט התערבות בהליכים של הכנסת, בהחלטות של הכנסת או בחוקים של הכנסת. אבל- כאשר הכנסת עוסקת בדיני חסינות, היא לא פועלת כרשות מחוקקת, אלא מפעילה סמכות "מעין שיפוטית" – היא כאילו לובשת גלימה של שופט, בגלל שהיא מונעת העמדה לדין של אחד מחבריה. במקרים כאלה, כאשר גופים מפעילים סמכות שיפוטית, הפיקוח של בית המשפט עליהם הוא פיקוח צפוף, על מנת שהסמכויות יופעלו בצורה נאותה וראויה".

פרופ' נבות אומרת כי בדיוק בגלל הסיבה הזו מדברים על "עסקת חבילה" - חסינות והתגברות על בג"ץ. "חוק החסינות לבד לא יעזור- כי ככל הנראה בית המשפט יתערב בהליך של מתן חסינות בניגוד לנוסח החוק ומטרותיו. ועל כן טוענים חלק מחברי הכנסת כי "צריך לטפל בבית המשפט, כדי שהוא לא יכול להתערב בהחלטות של הכנסת" - גם אם החלטות אלה יהיו החלטות לא חוקיות".