
שופטי בית המשפט העליון דחו את ערעורו של יובל פלג, שהורשע בביצוע תרמית בניירות ערך ונגזר עליו עונש של 33 חודשי מאסר בפועל.
פלג הורשע במתן שוחד, השפעה בדרכי תרמית על שערי ניירות ערך, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והלבנת הון.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הרשיע את פלג בכך שנטל חלק בשותפות עם גיא ממן, שהיה אמון על ניהול תיקי מניות של קרנות פנסיה במגדל חברה לביטוח, במטרה לבצע מעשי מרמה.
בין השנים 2006-2011 פעלו השניים בצוותא במסחר תרמיתי בניירות ערך תוך ניצול הידע של ממן ושליטתו בחשבונות מגדל. השניים הרוויחו מפעילותם התרמיתית סך של כ-11 מיליוני ש"ח. על פלג נגזרו 33 חודשי מאסר הפועל וקנס של מיליון וחצי ש"ח. פלג ערער על הכרעת הדין וגזר הדין.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו של פלג על הכרעת הדין, וכן קבע כי העונש שהוטל עליו, 33 חודשי מאסר וקנס של מיליון וחצי ש"ח הם עונשים ההולמים את חומרת העבירות ונסיבות העניין, אשר הן "מהקיצוניות שנראו במחוזותינו בעת האחרונה".
יחד עם זאת, נוכח ההכרה של פלג באשמתו ראה בית המשפט העליון להפחית את הקנס שהוטל על פלג ולהעמידו על מיליון ש"ח.
בפסק הדין קבע השופט סולברג, "עבירות ה'צווארון הלבן' פוגעות בלבו של שוק ההון ובמוסכמות היסוד שעליהן הוא מושתת. פגיעתן הרעה נותנת אותותיה במספר מישורים – בין היתר, דרך פגיעה ישירה במשקיעים, פגיעה בחסכונות הציבור המושקעים בשוק, וערעור האמון בשוק בכללותו. עבירות אלו מזמינות תחכום, ועל-פי רוב הן קשות לגילוי. לא אחת פגיעתן קשה מזו של עבירות הרכוש ה'מסורתיות', שכן להבדיל מהן, נזקי העבריינות הכלכלית אינם מסתכמים בהכרח ב'משחק סכום אפס'. המניע לעבירות אלו מוסיף אף הוא טעם לפגם ולפסול מוסרי. ככלל, יסודו איננו בדוחק או במצוקה, אלא הוא טמון בתאוות בצע, ובנכונות לנצל את מעמדו העדיף ממילא של העבריין כדי 'לחלוב' מן המערכת, על חשבון ציבור המשקיעים הרחב".