אורי אליצור ז"ל
אורי אליצור ז"לצילום: באדיבות המשפחה

אורי אליצור ז"ל היה איש ציבור, ראש לשכתו של ראש הממשלה נתניהו, פובליציסט, עיתונאי, עורך של 'מקור ראשון' ואף זכה בפרס 'סוקולוב'.

בשיחה עם ערוץ 7 במלאת חמש שנים לפטירתו סיפר נכדו, אברהם אליצור, על סבא שהוא גם איש משפחה וגם עיתונאי והוגה דעות מוערך.

''יש את האדם שהציבור מכיר ויש את האדם שהוא סבא שלי. זה נורא מבלבל כשאתה מנסה לחשוב על זה, אני לא גדלתי בתודעה שסבא שלי הוא איש ציבור, רק בגיל מבוגר יחסית ידעתי את זה.

''אני כן ידעתי שסבא שלי הוא היה ראש הלשכה של נתניהו כשהוא היה ראש ממשלה, אבל לדוגמה, ידעתי שאבא שלי גר בימית לפני הפינוי של סיני אבל לא ידעתי שסבא שלי היה ראש המטה לעצירת הנסיגה מסיני, ידעתי שהם יחסית מהראשונים שבאו לגור בעופרה אבל לא ידעי שסבא שלי היה ראש אמנה ומהבכירים בגוש אמונים. זה דברים שלמדתי עם השנים, מאוד מאוד מעריכים את דעתו המון אנשים".

"חלק מהדברים ידעתי רק אחרי שהוא נפטר, ידעתי למשל שנתניהו ובנט מתייעצים איתו אבל פתאום ראיתי שכל השרים והח"כים של הבית היהודי כשהם היו 12 מנדטים, אולי חוץ מאחד שניים, הגיעו להלוויה או לניחום אבלים, והרבה מהליכוד. או שהוא היה פעיל בכל הסיפור של ברית המועצות והוא חשף את הסיפור של יולי אדלשטיין שהוא אסיר ציון ואני לא ידעתי. יש דברים שנודעו לי במהלך חייו אבל הוא מאוד לא חי את הדבר הזה", ציין.

אליצור סיפר על החוויה שלו כנכד. "הוא היה אדם מאוד מאוד חכם שמאוד כיף לשתף אותו, להתייעץ איתו. הוא לא היה מדבר הרבה יחסית, אבל כשהוא היה מדבר היה שווה להקשיב. הוא היה מאוד מבין".

כדוגמה הביא אליצור את הסיפור הבא: "הייתה לי תקופה כמו אצל כל אחד של שאלות באמונה וכדומה, דיברנו בטלפון ואמרתי לו שאני צריך לבוא אליהם לשבת וסבא שלי גם מאוד הקשיב לי ואמר שאלו שאלות טובות, והוא ענה לי דברים שמלווים אותי עד היום, שמאוד שינו לי את צורת החשיבה".

"הוא היה נורא נורא מתרגש מכל מה שקשור לגאולה ולארץ ישראל, מתרגש עד דמעות. כשהוא היה מפטיר את הפטרות הנחמה הוא היה בוכה תוך כדי, לפעמים גם בסעודות שבת הוא היה מאוד מאוד מתרגש, עד דמעות כפשוטו. הוא גם כתב על זה הרבה, יש לו מאמר שלם על הדמעות", הזכיר.

"הוא היה מאוד מאוד חכם ומאוד קשוב ומאוד אוהב. הוא נורא חסר לי, נורא", אליצור הדגיש, "ברמה שלא רק שלא עובר שבוע, ועברו כבר חמש שנים, בלי שיש לי את המחשבה של 'הלוואי שיכולתי לדבר איתו', לפעמים זה אפילו 'אני אדבר על זה עם סבא, בעצם אי אפשר'. חוץ מזה שממש שובר את ליבי שהוא לא היה בחתונות של אף אחד מאיתנו ולא ראה את הנינים, גם משהו חסר לי ברמה של להתייעץ, אני עושה דברים שאני נורא רוצה לשתף אותו ולא יכול".

כשאליצור נתבקש לתאר את את סבא שלו במשפט אחד הוא ענה: "בוא אני אספר לך סיפור על זה בדיוק. פעם אחותי עשתה עבודת שורשים והיא שאלה את סבא שלי 'אם היית צריך לתאר את אמא שלך במשפט אחד, איך היית מתאר'? אז הוא ענה לה, 'אם היית צריכה לתאר את אמא שלך במשפט אחד היית מצליחה'? זאת תשובה מאוד אופיינית לו".