היום הראשון של הכנס
היום הראשון של הכנסצילום: דובר צה"ל

הכנס הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית בנושא דיני לחימה נפתח היום (שלישי) במעמד הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק.

בכנס משתתפים למעלה מ-150 מומחים משפטיים מ-20 מדינות, ויידונו בו סוגיות שבחזית השיח העולמי בתחום דיני הלחימה.

הכנס ימשך שלושה ימים והוא משלב דיונים אקדמיים עם סדנאות מעשיות וסיורים בשטח. בין הנושאים שיידונו בכנס: הכללים החלים על לחימה בארגוני טרור בשטח אורבני, דיני הלחימה במרחב הסייבר ועוד.

בפתיחת הכנס אמר האלוף אפק כי "ההתמודדות הביטחונית של ישראל בזירות השונות מעוררת אתגרים ביטחוניים ועמם שאלות משפטיות מורכבות, הקשורות ליישום ולפרשנות דיני הלחימה.

''עמדת ישראל היא שלבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) אין סמכות לדון בנושאים הנוגעים לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ישראל מדינה שומרת חוק, עם מערכת משפט עצמאית וחזקה, ואין סיבה שפעולותיה תהיינה נתונות לבחינה של בית הדין''.

לדבריו, הניסיונות לגרום לבית הדין הפלילי הבין-לאומי לפתוח בחקירה בעניינה של מדינת ישראל, מסיטים את בית הדין מתכליתו העיקרית - לשמש כבית משפט המהווה מוצא אחרון במקרים של מעשי זוועה בהיקף נרחב.

"לשילוב הגובר בין ארגון הטרור חיזבאללה לבין מדינת לבנון יש משמעות במישור המשפטי. בשנה שעברה, חיזבאללה ובעלי בריתו, זכו במספר משמעותי של מושבים בפרלמנט הלבנוני, והצטרפו לקבינט של לבנון. הדבר מעלה שאלות כגון - האם יש כיום הפרדה בין מדינת לבנון לבין ארגון הטרור ומה יהיה מקומה של מדינת לבנון בעימות עתידי", הוסיף הפצ''ר.

אלוף פיקוד הדרום הרצי הלוי אמר בכנס כי "איראן מעניקה כספים לאוכלוסייה הסונית מכיוון שעדיף להם לשלם בדם סוני במאבק שלהם נגד ישראל. האיראנים מנצלים את תושבי עזה ושולחים אותם להילחם עבור האידאלים שלהם נגד ישראל".

היועץ המשפטי של משרד ההגנה האמריקני, פול ניי, אמר כי ״מדינת ישראל נמצאת בחזית ההתמודדות עם אתגרים בתחום דיני הלחימה. השיח על דיני הלחימה צריך להיות מובל על ידי מדינות כמו ישראל, ארצות הברית ואחרות, שלהן מחויבות עמוקה לשלטון החוק ולקיום חובותיהן המשפטיות.

''אני מאמין שהניסיון של ישראל עם בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) דומה לניסיון של ארצות הברית. כמו ארצות הברית, ישראל היא לא צד לאמנת רומא. כמו ארצות הברית, לישראל מערכת משפט אזרחית וצבאית איתנה. כפי שנהג בעניינה של ארצות הברית, בית הדין התעלם מעקרון ההסכמה ביחס לסמכותו, כאשר פתח באופן בלתי לגיטימי בבחינה בנוגע לפעולות של ישראל.

''לא משנה מה תהיינה פעולותיו של בית-הדין, כפי שהשגריר בולטון הצהיר 'ארצות הברית תעמוד תמיד לצד ידידתנו ובת בריתנו, ישראל'", הדגיש היועמ"ש האמריקני.