הבחירות לפרלמנט האירופי הסתיימו - והתוצאות מעידות על היחלשות של הגושים המרכזיים והתחזקות מתונה של הירוקים והימין הקיצוני.
ד"ר שלמה פרלה, החוקר בין היתר את האיחוד האירופי, מסביר לערוץ 7 את המשמעות של התוצאות.
"עליית הירוקים תיתן משמעות בעיקר של יותר לחץ בנושא במדיניות האקלים. אבל צריך לקחת את ההתחזקות שלהם בפרופורציות – יש להם 69 נציגים מתוך 751 חברי פרלמנט. הימין הקיצוני מורכב משלושה גושים ובסך הכל יש להם היום 171 נציגים. שני הגושים הגדולים של הימין-מרכז והמרכז-שמאל ירדו והפסידו יותר מ-70 מושבים. זה לא דרמטי מדי וזה עדיין לא מפר את האיזון".
"לדבר תהיה משמעות לגבי בחירת הג'ובים המרכזיים באיחוד האירופי. צריך לראות מי יהיה הנציב האירופי, מי יהיה נשיא הפרלמנט ומי יהיה שר החוץ", הוא מוסיף.
לדבריו, דווקא ההתעניינות וההשתתפות של האזרחים בהצבעה, הפתיעה. "היתה השתתפות של כ-51%, לאחר שבכל מערכות הבחירות האחרונות היתה מגמה של ירידה באחוז ההשתתפות. האוכלוסייה האירופית לא ייחסה עד חשיבות מספקת לנושא הזה – וכעת נראה שהדבר יותר משמעותי בעיניהם".
לשאלה האם השינויים כפי שעלו בתוצאות ישפיעו על המדיניות כלפי ישראל עונה ד"ר פרלה, "הפרלמנט האירופי לא קובע מדיניות חוץ שמחייבת את המדינות. אם מחר צ'כיה תרצה להעביר את השגרירות שלה לירושלים, אני לא רואה שהפרלמנט האירופי יוכל לעשות משהו שהוא יותר ממחאה. לפרלמנט האירופי יש יותר משמעות לחקיקה פנים אירופית".
"הייתי ממליץ שמי שקובע את מדיניות החוץ של ישראל ינסה לקשור קשרים פרטיקולריים עם המדינות עצמן ולא עם האיחוד עצמו. אני לא רואה שינוי מדיניות דרמטי", הוא מסכם.