על החיוב לומר הלל ביום ירושלים

"כי עין בעין יראו" – חוברת מיוחדת מדברי רבנים וגדולי תורה לקראת יום ירושלים. הנה מקצת דבריהם של רבני תקופת מלחמת ששת הימים.

תגיות: מרכז הרב
ערוץ 7 , כ"ד באייר תשע"ט

על החיוב לומר הלל ביום ירושלים-ערוץ 7
נתניהו במרכז הרב
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

לקראת יום שחרור ירושלים הקרב ובא ובסימן חמישים ושתיים שנה לניצחון במלחמת ששת הימים. רואה השבוע גיליון חגיגי ומיוחד של השבועון התורני, "לאורו" – המוקדש להנחלת משנתו של הרב קוק.

את העלון מוציאה עמותת "אורות אברהם" שייסד איש העסקים אלדד פרי, בשיתוף עם ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.

לרגל יום ירושלים תשע"ט, נערך על ידי הרב שי הירש, מחבר הספר "המחזיר שכינתו לציון" העוסק במלחמת ששת הימים מנקודת מבט תורנית – קובץ חגיגי ובו לקט של עשרות מובאות וציטטות מרוכזות מפי גדולי תורה בדור הקודם ובדורנו אשר ראו את הימים המופלאים האלו כימי ישועה וגאולה.

הגיליון החגיגי יחולק לקראת השבת הקרובה בעשרות אלפי עותקים בבתי כנסת ברחבי הארץ, גם בעצרת ההודיה המרכזית בישיבת 'מרכז הרב' ובתפילה החגיגית של איגוד ישיבות ההסדר ברחבת הכותל המערבי תחולק החוברת למזכרת על ידי בחורי הישיבות.

הגיליון, שמופץ החל מראשית השבוע ברשתות החברתיות, מיועד להגברת והנחלת תודעת יום ירושלים לדורות הבאים והוא נערך ועוצב באופן המקל על מורים ורבנים לעשות בו שימוש בשיעורים והרצאות בנושאי קביעת יום הודיה לדורות על ניסי מלחמת ששת הימים ויום ירושלים.

כך למשל, מובאים דברי הרב שלמה יוסף זוין, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ועורך האנציקלופדיה התלמודית הקובע כי "הימים המסוכנים הללו, הפכו לימים הגדולים בתולדות ישראל בכל הזמנים" והוא אף מנה "שבעה ניסים שהתרחשו לנו במלחמה האחרונה עם צבאות הערבים, ורבני ישראל חייבים לספר עליהם בכל מקום ולקדש שם שמים ושם ישראל ברבים". כמו כן מובא שם שבישיבת מועצת הרבנות הראשית ביום יז' אדר תשכ"ח, הסכים הרב זוין לאמירת 'ההלל' בברכה.

גם הרב צבי יהודה קוק, ראש ישיבת 'מרכז-הרב', אמר באותה העת כי "הנה אם עד כה במשך עשרים שנות קיומה של המדינה נאלצנו להיאלם דומיה, להלל לקב"ה על נסיו ונפלאותיו עמנו בלא ברכה בשם ומלכות, זכינו ועתה, מתוך שחרור מקום מקדשנו שנפקחו העיניים ומודים אנו בשם ובמלכות".

את הביסוס ההלכתי העיקרי לקביעת יום הודאה לדורות אודות ניסי מלחמת ששת הימים נתנו הרב הראשי לישראל, הרב איסר יהודה אונטרמן, אשר כתב כי "החיוב של פרסומי-ניסא, לפרסם את הנס הגדול, שעשה הקב"ה לנו במלחמה זו נגד אויבינו, שכולם שאפו להשמידנו, ועל ידי עזרתו יתברך, יצאנו ממות לחיים ומאפילה לאור גדול עושה את אמירת ההלל ביום הזיכרון לניצחון ישראל ולשחרור ירושלים לדין דאורייתא גמור, ואפשר לומר הלל כדין בברכה".

כך גם חבר בית הדין הגדול ולימים ראש ישיבת 'מרכז-הרב', הרב שאול ישראלי, אשר כתב כי "בבואנו לדון על נסי הניצחון של מלחמת ששת הימים, שגם כאן עמד הישוב בסכנת כליה ח"ו כפי שהכריזו חזור והכרז מדינות ערב, שהקיפו המדינה בחילותיהם וכלי משחיתם... נראה דהכא קיים החיוב מכוח תקנת נביאים הקדמונים לומר את ההלל".

הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני-עקיבא בישראל, דחף לקביעת יום הודאה לזכר נסי המלחמה, הוא נימק את דעתו בכך ש"גם בזמננו, אף על פי שטרם זכינו לשחרור מלא ולגאולה שלמה, הרי ההתקדמות הגדולה, על ידי צירוף העיר החדשה לעיר העתיקה, ועל ידי ישוב יהודי בתוך העיר העתיקה, בין החומות, וכן על ידי עליית שבטים, ביקור אלפים - ובימי חג ביקור של רבבות יהודים - בתוככי ירושלים, יש בכל אלה משום חנוכת החומות והעיר. וניסי מלחמת ששת-הימים בכללם, וכיבוש-שחרור ירושלים בפרט, עושות את יום כ"ח באייר, כיום שראוי לקובעו לדורות".

זווית אישית ומרגשת, מובאת בזיכרונותיו של הרב שאר ישוב כהן, לימים רבה של חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, המספר על תפילתו הבלתי נשכחת של הרב שלמה גורן בכותל המערבי מיד עם שחרורו: "זכיתי להיות בין ראשוני הבאים לכותל המערבי. באותו בוקר נפלא ובלתי נשכח של כ"ח באייר תשכ"ז. היתה זאת זכות היסטורית להיות נוכח באותה תפילה בלתי נשכחת של הצנחנים הכובשים, ולהיות עד ראיה ושותף באותה חוויה נפלאה של בואם של אבי מורי הרב הנזיר זצ"ל והרב צבי יהודה קוק זצ"ל אל הכותל כשהם רכובים על תול"ר.

התפילה המשותפת שהיתה שם בהנהגתו של הרב הראשי לצה"ל דאז, הגר"ש גורן, היתה תפילה שלא מעלמא הדין, חוויה חד פעמית בחייו של כל אדם. כל מי שזכה לכך - לא ישכח זאת לעולם. כאילו, נפתחו השמים וכולנו ראינו מראות אלקים".

לטובת גולשי אתר ערוץ 7 הקובץ כולו לצפייה ולהורדה חינם – לחצו כאן