מי שטוב לו ושמח – שלא ישמע. אבל מי שמסתובב עם אבן על הלב, משהו שתקוע בנפש או סתם קושי שזימנו לו החיים – ומי מאיתנו אינו כזה - שישמע את האלבום החדש של ביני (בנימין) לנדאו. לא יהיה מופרך להעריך שלפחות שורה אחת מתוך הטקסטים של עשרת שירי האלבום 'מבוע' תחדור לו אל הלב ותפזר מעט את הערפל הפנימי.
אחרי שנתיים של עבודה, וכשבע שנים מאז האלבום הקודם והמצליח 'משכן', לנדאו מביא שוב מהטעם המיוחד שלו, שירים שטבועים בחותם האופייני לו, הן בטקסטים, הן בלחנים והן בביצוע הנשמתי. האומן המופנם והצנוע לא מנסה לקלוע לטעם הקהל, אלא מביא את המתרחש בנפשו פנימה אל אולפן ההקלטות ואל המילים שהוא מעביר אל הנייר. במובן הזה האלבום לא מפתיע עם בשורה חדשה אלא ממשיך עוד מהטוב הזה, שמעורר הזדהות אצל לא מעט מהשומעים, כפי שאפשר ללמוד מהתגובות שנכתבו לסינגלים שיצאו מוקדם יותר ליוטיוב.
קוקיסטי ככל שזה יישמע, את הטקסטים באלבום הזה אפשר לשמוע בשני רבדים: פרט וכלל. מרבית השירים מדברים על מקומות של חיפוש, של חוסר, של קושי, של חושך וציפייה לאור, של הגילוי שאפשר למצוא גם בתוך הנסתר ושל הטוב שמתגלה בסוף, גם אם אחרי ציפייה לא קלה. לנדאו לוקח את המתחבטים והמתייסרים איתו בדרך, ומוביל אותם אל תובנות פנימיות שיכולות לתת מענה גם כשאין תשובות.
אבל את מה שאפשר לקרוא כשירים על גאולה פרטית, נכון לקרוא וביתר עוצמה גם כשירי כיסופים לגאולה כללית. לנדאו, כהן שמתגורר בחוות מעון שבחבל יהודה, בעצם שר לעומק על ייסורי השכינה המתגוללת בעפר ומצפה לגילוי אור מלכות ה'. אולי היכולת הזאת, לחבר בין המכנה המשותף האנושי הפשוט ובין הרובד הגבוה ביותר של ההוויה, הוא זה שמאפשר ללנדאו לדבר אל קהלים ממגוון סגנונות, מנערי גבעות ששורקים את שיריו עוד טרם צאת האלבום ועד לרווקי הביצה בנחלאות, ואפילו להופעות במרכזי יהדות בתל אביב.
לנדאו אומנם מרפרר בחלק מהטקסטים למקורות, אבל לוקח את הפסוקים משיר השירים, איכה, מגילת אסתר ואחרים כנקודת מוצא אל מסע שצולל לעומק המילים ואל הרוח שסביבן. כך למשל, יקיצתו של יעקב אבינו מהחלום הופכת אצלו למסר שיכול ללוות ולהעצים כל רגע בשגרת היומיום. הלחנים, ברובם על הציר שבין מלודי לנוגה, הולמים את רוחם המהורהרת של הטקסטים, והביצוע של לנדאו, למי שמכיר, משלים את ההגשה של היצירה. לא מדובר בקול של זמר אופרה, אבל הגבהים שבו מגיעים היישר מעומקי הנשמה. חובבי הז'אנר ייהנו גם מהאלבום הזה, ומי שעוד לא נחשף - מוזמן לטעום ממי המבוע הצלולים.