מרחבי ארץ ישראל שניתנו לנו ברגע של נס במלחמת ששת הימים, הובילו אותנו לעשייה מדהימה. הציבור הציוני-דתי שמע את קול ה' המדבר אלינו מתוך הנס - וקם, בנה והתיישב. כשם שזכינו לבנות את הארץ, כך זכינו להיבנות ממנה. אולם יש עוד קול ה' שדיבר אלינו מתוך הנס, שאליו פחדנו להקשיב. אל קול ה' שאומר "הר הבית בידינו", הגבנו ב"וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק". העזנו להמשיך את מפעל ההתיישבות בארץ, להיות דור ההמשך של התנועה הציונית, אך לא העזנו ליצור עולם חדש. לעלות לקומה אחרת.
אפשר לתת הרבה הסברים מדוע לפני חמישים שנה לא יכולנו לעמוד מול עוצמת הקול הזה, אך בגלל הפחד כמעט החמצנו את גודל השעה. והנה נעשה לנו נס נוסף. למרות שהחמצנו את הרגע, יש לנו הזדמנות שנייה. במהלך השנים האחרונות קומץ של אנשים שלא ויתר, והצליח לסחוף אחריו עוד ועוד עולים. חזרנו לעסוק בהר ה' ובהלכותיו, זכינו לראות משנה לשנה את העלייה במספר המבקשים לראות פני ה', ואת מספר הרבנים וראשי הישיבות המעודדים לעלות. ההר פתוח, ממשלת ישראל והמשטרה מעודדים בדרך כלל את העלייה. ספרים רבים נכתבו על הכללים ההלכתיים שעליהם חייבים להקפיד, ויש הדרכה מסודרת לכל מי שעולה. השאלה היחידה היא האם חלילה נחמיץ שוב את הנס, או שנהיה שותפים ממש בהחזרת חזון בניין בית המקדש.
הדרך לבניין המקדש עוד ארוכה, אבל הקומה הראשונה של השיבה להר הבית מתרחשת מול עינינו. כל אחד יכול להחליט האם הוא פועל עם א-ל או עומד בצד. האם, כמו לפני שמונים שנה, הוא נשאר בגלות, או שהוא מהעולים ומקדמים את הגאולה. רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי, אומר על מי שנמנע מלעלות לארץ שתפילותיו הן "כצפצוף הזרזיר וכדיבור התוכי" (מאמר ב, סעיף כז). בסוף הספר הוא כותב על העלייה לארץ ובניין ירושלים, שכוונה בלי מעשה יכולה להועיל קצת בתנאי שאין אפשרות לעשות, אבל מי שיכול לעשות ואינו עושה, לכוונתו אין משמעות. ומסקנתו שהגאולה תלויה בכך שהרצון והתפילה יביאו לידי עשייה ובנייה. "ירושלים אומנם תיבנה כשייכספו בני ישראל לה תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה".
זכינו ובדור שלנו כל אחד יכול לעלות להר בית ה', בטבילה, תוך שמירה על כל ההלכות המחייבות והליכה רק במקומות המותרים. הצעד הבא של הגאולה תלוי רק בנו. תפילה וכיסופים למקדש מחייבים אותנו לעבור גם למעשה עד למקום שאפשר. אם לא נעשה זאת, הרי שתפילתנו היא כצפצוף הזרזיר.
מעטים הדורות שזוכים לראות ממש את פועל ה' המביא את הגאולה. זכינו לחיות בדור כזה. עלינו מוטלת החובה לקום ולפעול עם א-ל, ולרומם את הגאולה לקומת הר הבית והמקדש.