מאיר בקשי ורעייתו
מאיר בקשי ורעייתו צילום: באדיבות המשפחה

הרב אהרון כהן

הרב אהרון כהן נולד בירושלים בשנת 1926. בשנת 1962 הקים, לצד עבודתו היומית, את המסגרות החינוכיות הראשונות לילדים ולמבוגרים בשכונת נחלאות ונחלת אחים, ויצר מערך של פעילויות לאחר שעות הלימודים. לצד הפעילות למען הנוער ייסד גם מסגרות למבוגרים – בשעות הערב, אחרי העבודה, וכן בשבתות ובעת שירת הבקשות. את הפעילויות האלה מימן תחילה מכיסו האישי ובעזרת חבריו. על אף גילו המופלג הוא מגיע מדי יום לבית הכנסת זהרי חמה שבמחנה יהודה ומרכז בו את הפעילות.

על יותר מיובל שנים של עשייה לקירוב ילדים, נוער ומבוגרים לתורה ולמורשת ישראל מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים

הרב יהודה משה קרפפן

הרב יהודה משה קרפפן נולד ב-1929 בפרשבורג שבסלובקיה. כאשר היה בן תשע עלה לארץ עם סבו וסבתו. אמו ושלוש אחיותיו, שנותרו בפרשבורג, נספו באוושוויץ. בירושלים למד בבית הספר חורב ואחר כך בישיבת פרשבורג וכן – לתקופה קצרה – בישיבת חברון. ב-1951 החל לשמש מזכירו האישי של מורו ורבו הדעת סופר גאב"ד פרשבורג. שנים אחדות היה – בהתנדבות – יושב ראש ישראל הצעיר. ב-1962, עם פטירת מורו, התמנה למנהל ישיבת פרשוברג, ועד צאתו לגמלאות בשנת 2014 ניהל את הישיבה והרחיב את פעילותה בשכונת גבעת שאול.

פיתוח מוסדותיה של ישיבת פרשבורג ועל ביסוסה של שכונת גבעת שאול מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

הרב מנחם הכהן

הרב מנחם הכהן נולד בירושלים בשנת 1932. ב-1951 התגייס לצה"ל, ושירת כ-15 שנים בשורה של תפקידים, בהם קצין לטקסים דתיים במטה הכללי, עורך הפרסומים ההלכתיים והרב של חיל הים. במלחמת ששת הימים היה ממשחררי העיר העתיקה בירושלים, והגיע ראשון לכותל המערבי. משנת 1967 ועד היום הוא שימש רבה הראשי של ההסתדרות ומשמש רבהּ של תנועת מושבי העובדים בישראל. כחבר כנסת ופעל לחקיקת חוק יסוד: ירושלים. בשנת 1997 נבחר לכהן כרבה הראשי של רומניה. בשנת 1976 ייסד ברובע היהודי בירושלים את מרכז ספיר לחינוך ותרבות יהודית.

על פעילות למען דיאלוג וקידום סובלנות, על עשייה בארץ ובתפוצות לביסוס אורח חיים יהודי ועל מאמצים לחיזוקה של בירת ישראל וטיפוח החיים בצוותא בעיר מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

הרב פרופ' יגאל שפרן

הרב פרופ' יגאל שפרן נולד ברומניה בשנת 1950. בן שש עלה לארץ. הוא הוסמך לרבנות בישיבת מרכז הרב בירושלים והשלים תואר דוקטור לפילוסופיה באקדמיה למדעים בבילרוס. משנת 1991 הוא ראש המחלקה לרפואה והלכה ברבנות ובמועצה הדתית ירושלים. שנים רבות היה מרצה וחוקר בנושאי אתיקה והלכה. במרוצת שנות עבודתו פרסם 140 מאמרים וספרים בנושאי התמחותו ופרץ דרך בתחום ההשתלות והשפיע על השיח הציבורי בענייני רפואה ותרומת איברים. בכל שנותיו יזם והוביל הידברות, אמון סובלנות בשיח שבין רופאי ירושלים לבין רבניה ויצר בימות לשיח ואחווה בקרב מאות סטודנטים לרפואה.

על קידום הקשר שבין עולם המדע לעולם ההלכה, על הרחבת מאגר התורמים לכלל האוכלוסיות – בהן דתיות וחרדיות – ועל שנים רבות של יצירת הידברות וסובלנות בממשק שבין רפואה להלכה מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

יעל להמן

יעל להמן נולדה בשנת 1943 בקיבוץ בארות יצחק שבנגב. בשנת 1970 החלה לעבוד כיועצת חינוכית בבית הספר שפיצר ואחר כך עברה לייעץ בחינוך המיוחד בבית הספר אבן ספיר לילדים עם בעיות רגשיות וכן בתדהר, שם יזמה שילוב של ילדי החינוך המיוחד בכיתות החינוך הרגיל. בהמשך מונתה למפקחת במשרד החינוך ולממונה על החינוך המיוחד – ואחר כך הייתה יועצת בכירה במחוז ובמנח"י ירושלים. בשנות האינתיפאדה הראשונה והשנייה וכן בשנים הקשות של פיגועי הטרור בגוש קטיף הגיעה דרך קבע לאזור והתנדבה לסייע בהתמודדות עם מצבי לחץ ואובדן וליוותה את תושבי הגוש בהתמודדות עם ההינתקות והפינוי.

על עבודה רבת שנים בתחומי החינוך והחינוך המיוחד וחדשנות בתחום שילוב תלמידי החינוך המיוחד בבתי הספר הרגילים וכן על יצירת מסגרות להתמודדות משפחתית וקהילתי במצבי משבר מוענק לה עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

יצחק ביר

יצחק ביר נולד בשנת 1927 בקלן שבגרמניה. ב-1935 עלה עם משפחתו לארץ והתיישב בירושלים. לאחר זכייה בתחרות ארצית לעיצוב חנוכיות פתח בית מלאכה לצורפות במרתף ביתו, ולאחר שחרורו מצה"ל, ייסד מפעל לייצור יודאיקה מכסף – הראשון בארץ. המפעל היה מהראשונים שהתבססו בבנייני התעשייה בשכונת רוממה. בראשית שנות השמונים הצטרפו לעבודה במפעל גם שני בניו, מרדכי ומאיר. במרוצת השנים פעל לספק במפעלו תעסוקה לבעלי צרכים מיוחדים. הוא פעל רבות לקידום התעשייה והמסחר בירושלים בפרט ובישראל בכלל וכיהן כיושב ראש של ועדות שונות בתחומי הצורפות, המתכות ופיתוח התעשייה בירושלים.

על שנים של פעילות לקידום התעשייה המקומית ותוצרת הארץ בכלל ועשייה פורצת דרך בתחום הצורפות מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

ישראל קצובר

ישראל קצובר נולד ב-1946 במחנה עקורים שבאוסטריה ועלה לארץ כשהיה בן שנה. ב-1962 החל בכתיבה עיתונאית בעיתון היומי שערים והוא שימש יועצו של טדי קולק, וזה הגדירו "איש הקשר לציבור החרדי ולראשיו". ב-1983 ייסד וערך את העיתונים יום השישי וערב שבת. עשרות שנים הוא משמש פרשן בכיר ביומון החרדי המודיע ועוסק בנושאי ירושלים, צבא ומדינה, והוא הכתב הצבאי הוותיק ביותר בישראל. במרוצת השנים כתב אלפי מאמרים וידיעות על ירושלים, והוא מקורבם ויועצם של רבים מהאדמו"רים וראשי הישיבות בעיר. הוא היה מהוגי הרעיון להעניק את העיטור יקיר ירושלים.

על שנים רבות של עבודה עיתונאית, שבה סקר את קורותיה של העיר ואת חיי הדת בה, ועל תרומתו הרבה לעירייה ולראשיה מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

מאיר בקשי

מאיר בקשי נולד ב-1939 בירושלים. בשנות לימודיו בתיכון ובסמינר עסק בהדרכת בני נוער במצוקה במועדוני תקוותנו בשכונות מוסררה וליפתא. ב-1960 החל ללמד בבית הספר לדוגמה לבנים – ובהמשך היה גם סגן מנהל בית הספר. אחר כך התמנה למנהל הסמינר למורים וגננות בגבעת וושינגטון. כמו כן היה מפקח בטלוויזיה הלימודית, ובטלוויזיה הישראלית ערך והגיש סדרה של תוכניות על שירת הבקשות הירושלמית. כמו כן הרצה במכללת ירושלים – המכללה האקדמית הראשונה בישראל להכשרת מורות דתיות והיה בה לסגן הדיקן. הוא עובר לפני התיבה, כבר 59 שנים ברציפות, כחזן ושליח ציבור.

על העמדת דורות של מורים, מורות ור"מים בחינוך הדתי והחרדי בעיר, על הנחלה של ערכי צדקה וחסד ועל פעילות מגוונת לשימור המורשת הירושלמית כחזן וכחוקר הפיוט מוענק לה עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

מרדכי יונה

מרדכי יונה נולד ב-1938 בעיר זאכו שבכורדיסתאן, ב-1950 עלה לארץ עם הוריו במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. משנת 1977, לצד עבדותו ובמקביל לתפקידו האחרון כסמנכ"ל הסוכנות היהודית, הוא עוסק בחקר יהדות כורדיסתאן, מנהגיה, לשונה ומורשתה ומשמש בלשן בלשון הארמית החדשה. ריאיונות רבים שקיים עם משפחות מבני העדה הניבו מידע רב לספרים שפרסם. בין שאר עיסוקיו הוא חבר ההנהלה הארצית של ארגון יהודי כורדיסתאן, מרצה מבוקש במערכת החינוך ובאוניברסיטאות, אוצר תערוכות על יהדות כורדיסתאן, מורה ללימוד השפה הארמית ומתנדב ללמד את פרשת השבוע.

על פעילותו לחקר ולשימור מורשת יהדות כורדיסתאן בישראל והנחלתה לרבים מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

מרים אינדיג

מרים אינדיג נולדה בטרנסילבניה שברומניה. בעת מלחמת העולם השנייה שהתה בבונקר עם בני גילה ובכלא עם חנה סנש. שנים רבות פעלה בתחומי העלייה והחינוך, עד ששכלה את בנה דב הי"ד בקרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. מאז ועד היום היא עוסקת במפעל הנצחה לזכרו באמצעות מוסדות של קירוב בקרב חיילי צה"ל. במרוצת השנים פעלה להנצחה של חללים רבים, והיא גם מתנדבת בפעילות חסד בארגון עלה (שימשה שנים אחדות נשיאת הארגון) ובמלב"ב – שם עסקה בעידוד פעילות לקשישים.

על שנים של פעילות למען הנצחת הנופלים במערכות ישראל, למען קירוב לבבות וסיוע לזולת מוענק לה עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

פנחס אמיתי

פנחס אמיתי נולד בשנת 1928 בעיר בעתיקה. בתום לימודיו הצטרף לשיעורי טבע – והתנדב בפינת החי של שולוב, שלימים הייתה לגן החיות התנ"כי. עם שחרורו מצה"ל החל לעבוד במחלקה לזואולוגיה של האוניברסיטה העברית והדריך בחוגים על עכבישנים. כאוטודידקט גילה מינים חדשים למדע, ומינים אחדים של בעלי חיים קרויים על שמו. הוא היה הראשון בעולם שחקר וגילה את דרך החיזור וההזדווגות של העקרבים. שנים רבות הרצה במסגרות שונות על נושאי זואולוגיה ועל זוחלים. במרוצת השנים פרסם יותר מ-200 מאמרים אקדמיים וספרים רבים.

על תגליות בעלות ערך מדעי בתחום הזואולוגיה, על חינוך מורים ונוער לאהבת הטבע ולאהבת ירושלים ועל חיבורם של התושבים אל הטבע העירוני שסביבם מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

פרופ' יוסף בודנהיימר

פרופ' יוסף בודנהיימר נולד באנגליה ב-1941. ב-1971 סיים תואר דוקטור בפיזיקה של המצב המוצק, ועם ייסוד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים – המרכז האקדמי לב, החל את עבודתו ובהמשך התמנה לראש המחלקה. 16 שנים – ארבע תקופות כהונה רצופות – היה נשיא המרכז. במרוצת השנים פרסם כ-80 מאמרים בספרות המקצועית ורשם 11 פטנטים בתחומי האלקטרו-אופטיקה. בזכות הישגיו שימש יועץ ומפתח לחברות הייטק רבות בארץ ובארצות הברית וכן לזרועות הביטחון של צה"ל. לצד עבודתו הוא מתנדב במעון משען בשכונת קטמון ומעביר, מדי שבוע, שיעור קבוע בגמרא.

על תרומתו למדע בישראל ועל הכשרתם האקדמית והמקצועית של אוכלוסיות מגוונות ושילובם במעגל התעסוקה בישראל מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

ציון ברוך

ציון ברוך נולד בירושלים בשנת 1933. אחרי מלחמת העצמאות החל לעסוק בעבודות עפר. את חומרי הבניין שינע תחילה על גבי חמורים ומריצות – ולאט לאט הקים חברה של טרקטורים ומשאיות להכנת תשתיות לבנייה. בתום מלחמת ששת הימים נקרא להפיל את החומה שבקצה רחוב ממילא, אשר הפרידה בין מערב העיר לבין העיר העתיקה. מאז, עסקה החברה שברשותו בהכנת תשתיות הקרקע לבנייתן של מרבית שכונותיה החדשות של ירושלים. החברה בנתה דירות ועסקה בפיתוח תשתיות לשכונות החדשות. הוא משמש, ללא שכר, בורר ומיישב סכסוכים בענף הבנייה והקבלנות – בין כותלי בית המשפט ומחוצה לו.

על עשייה רבת שנים של עבודה לפיתוח תשתיותיה של העיר ובנייתה, על בוררות ויישוב סכסוכים ועל תרומה וסיוע לנזקקים מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.

שפרה ספרא

שפרה ספרא נולדה בירושלים בשנת . 65 שנים היא עוסקת בחינוך צעירים ומבוגרים. היא גם עסקה בלימוד העולים החדשים. בהמשך הנחתה מורים מטעם משרד החינוך בבתי ספר רבים בעיר וגם הדריכה מורים להוראה בבתי ספר יהודיים בחוץ לארץ. 15 שנים הייתה שליחת הסוכנות היהודית וסייעה ליצירת תוכניות לימודים ותרבות יהודית בתפוצות – בין היתר, במדינות ברית המועצות לשעבר. שנים רבות היא עוסקת בכתיבה. היא חברה בקבוצת משוררי ירושלים והשתתפה בתוכניות רדיו רבות בקול ישראל וכתבה תסכיתים על ירושלים, על מנהגיה ועל אנשיה.

על שנים של הנחלת מורשת ישראל לילדים ולמבוגרים, בארץ ובתפוצות, ועל הפצת הטעם והניחוח הירושלמי לאלפי קוראים מוענק לה עיטור הכבוד יקיר ירושלים.