ההליכה לבחירות משגרת את המערכת הפוליטית בישראל לסערה חדשה וחסרת תקדים עם פיזורה של כנסת חודש לאחר שקמה.
בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ד"ר רוני קמפינסקי, דיקן אקדמי וראש החוג לאזרחות במכללת אפרתה, לנסיבות שהובילו למציאות החדשה, כמו גם לצפוי במפלגות הימין לקראת הבחירות הבאות.
"הייתה כאן הצטברות של מספר דברים שחברו יחד. ראשית, המציאות האישית של נתניהו. החקירות והשימוע הובילו אותו למצב שבו הוא לא יכול היה לתמרן עם מפלגות אחרות. האפשרות היחידה שלו הייתה הגוש של הימין והדתיים, ואז ליברמן הריח שיש לו כוח מעבר לחמשת המנדטים שהוא קיבל והוא יכול ללחוץ עוד יותר על נתניהו והחרדים".
ד"ר קמפינסקי מעיר כי למרות הדלתות הסגורות בפניו ניסה ראש הממשלה לבחון אלטנרטיבות חלופיות כדוגמת איתור פורשים מ'כחול לבן', אך מה שאולי יכול היה לעבוד בעוד שנה, לאחר שיהיו ממורמרים במפלגה, לא יכול היה לעבוד בשלב מוקדם כל כך של הקדנציה.
עוד מזכיר קמפינסקי את אבדן הקולות של בנט ופייגלין, כאשר להערכתו נתניהו לא צפה את קריסת פייגלין אך פעל למזעור כוחו של בנט. לו היה אחד מהשניים צולח את אחוז החסימה הייתה יכולת התמרון של נתניהו רבה ומשמעותית יותר מול ליברמן.
באשר לצפוי בעתיד במפלגות הימין, מעריך ד"ר קמפינסקי כי העיקרון שינחה את המפלגות הללו יהיה הפקת לקחים על מנת שלא לאבד קולות. "מה שיגבר הוא איחוד קולות כדי שלא לקחת סיכון. בשלב זה לא ברור איך זה יקרה בפועל".
על הסיכוי שבעתיד ישבו נתניהו וליברמן יחד באותה ממשלה, אומר קמפינסקי כי גם אם כרגע הדבר נראה כבלתי אפשרי, הרי ש"ראינו כבר הרבה דברים בפוליטיקה, החל מישיבה של מרץ וש"ס באותה ממשלה ועד שיתוף פעולה בין הליכוד לעבודה".
את הרחוב הרוסי נזהר ד"ר קמפינסקי מלנתח. לטעמו קשה לנבא בשלב זה כיצד מהלכו של ליברמן יתקבל בציבור זה שכן "הכול שאלה של נרטיב, והדברים תלויים באופן שבו כל אחד יציג את הדברים בפני הציבור. השאלה היא מי יותר ישכנע".