זה קרה השבוע לפני 73 שנים. בחודש מאי 46 נתפסה בעיר הנמל לה ספציה שבאיטליה על ידי הבריטים, אנייה ועליה 1014 מעפילים. משחתות של הצי הבריטי כתרו את האנייה והורו למעפילים לרדת לחוף, בכוונה לשלוח אותם בחזרה למחנות באירופה.
יהודה ארזי, מחופש כמעפיל, תפס פיקוד והכריז על מאבק שנמשך 33 ימים, ושכלל שביתת רעב של 75 שעות. עיתונאים מכל העולם הגיעו למזח, ודעת הקהל העולמית רעשה . זו היתה הפעם הראשונה שגורלם של היהודים העקורים, ניצולי השואה, מבקשים מקלט בא"י והשערים נעולים בפניהם.
לבסוף נכנעה ממשלת בריטניה, והאנייה, בתוספת לעוד אנייה שנרכשה על ידי המוסד לעליה ב' הפליגו לארץ בגלוי, כשכל האנשים על הסיפון שרים את התקווה.
הפרשה היוותה נקודת מפנה הן במדיניות של ההנהגה בארץ לגבי ההעפלה (ממאבק סמוי למאבק גלוי) והן מבחינת דעת הקהל בעולם, ורבים טוענים שהסיפור הזה וסיפור אקסודוס אחריו הכשירו את הקרקע להחלטת האו"ם ב-47.
עבור העיר לה ספציה זהו פרק מכונן בתולדותיה. התושבים שם גאים במיוחד בסולידאריות ובעזרה שהושיטו לניצולים בכל דרך אפשרית (גם שם, וגם בעוד כמה עיירות סמוכות), ובכל שנה עורכים שם טקס מיוחד.
בימים הקרובים, יתקיים בעיר טקס לכבודם שיכלול את חשיפת אתר הנצחה להעפלה, כחלק מהדרמה שאירעה שם, בנמל במאי 1946.
האתר יכלול פסל גדול משיש לבן "כנפים של תקווה" שיוצב על המזח מול הים, כשלאורך המזח יוצבו פאנלים המספרים את סיפור השואה, הבריחה, ההעפלה והסיפור הספציפי של לה ספציה. נכדתו של יהודה ארזי, רחל בך ( בתו של השופט בך) שעמד בראש המוסד לעליה ב' באיטליה והיה במרכז הדרמה שם, הוזמנה להיות שותפה פעילה בבחירת האמנים ובהקמת האתר, ואליה מצטרף גם הנכד של עדה סרני, יד ימינו של יהודה ארזי, שהפכה אחריו לראש המוסד לעליה ב'.
האתר כולו ייקרא על שם יהודה ארזי ועדה סרני.